±π? «X OMJK UÐU ²½ô«WOAŽ n «u ŸöD²Ý«Y Ð المشاركة السياسية للمواطنين العرب في ا سراي يل מחקר עמדות לקראת הבחירות לכנסת ה π ± ההשתתפות הפוליטית של האזרחים הערבים בישראל נובמבר 2012 تشرين الثاني ٢٠١٢
ÈËÈÏÂÙ ÂÙ Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ±π Ò ÎÏ Â ÈÁ Ï Â ÓÚ ÁÓ מחקר: דליה שינדלין והישאם ג'ובראן מבוא: טל שחף ויעקוב איברהים עריכה: איה בן עמוס ± Ó Â
יוזמות קרן אברהם ± ניתן לצטט ולהעתיק מן הפרסום בציון המקור Friedrich Ebert Stiftung The Alan B. Slifka Foundation Greg and Anne Rosshandler הפקת פרסום זה התאפשרה הודות לתמיכתם הנדיבה של מפרסומי יוזמות קרן אברהם אחריות ממשלתית לשילוב ושוויון יהודי ערבי במדינת ישראל Æ פורסם גם בערבית ובאנגליתÆ ערים ואזורים מעורבים פני המחר של מדינת ישראל Æ π הפרסום הופיע כפרסום תלת לשוני בעברית בערבית ובאנגליתÆ אוגדן מידע החברה הערבית בישראל Æ π התועלת הכלכלית של שילוב ושוויון בין ערבים לבין יהודים בישראל Æ π הפרסום הופיע בעברית עם תקציר מנהלים בערבית ובאנגליתÆ מיפוי מפגעים סביבתיים ברשויות יהודיות וערביות בלב הגליל ± Æ הפרסום הופיע בעברית עם תקציר בערבית ובאנגליתÆ שיטור בחברה משוסעת קורס תנ צים ± Æ פורסם גם באנגליתÆ שריקאת חיאה מודל התערבות לקידום תעסוקת נשים ערביות ±± Æ הפרסום הופיע כפרסום תלת לשוני בעברית בערבית ובאנגליתÆ שילוב הערבים אזרחי ישראל במערכת הבריאות סיפור הצלחהø ±± Æ הפרסום הופיע כפרסום דו לשוני בעברית ובערביתÆ החברה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים דמוגרפיים וכלכלייםª תמורות בעידן העיור ±± Æ פורסם גם באנגליתÆ המחאה החברתית והחברה הערבית בישראל קיץ ±± ±± Æ תחבורה ציבורית ביישובים ערביים בין תכניות ממשלתיות למציאות בשטח ± Æ הפרסום הופיע כפרסום דו לשוני בעברית ובערביתÆ פרסומי יוזמות קרן אברהם ניתנים להורדה מאתר האינטרנט www.abrahamfund.org התמונות באדיבות ארכיון עיתון כל אל ערב הביאה לדפוס מיה פופר עריכת לשון ד ר נחמה ברוך עיצוב והפקה תכלת אתי אזולאי מסת ב π π µ µ
Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ Ó פרסום זה יוצא לאור מטעם עמותת יוזמות קרן אברהם המבקשת לעודד את השתתפותם של האזרחים הערבים בחיים הציבוריים במדינה בתעסוקה בכלכלה בתרבות בשיח האקדמי והציבורי וגם במערכת הפוליטית ובמעגלי קבלת ההחלטותÆ אנו סבורים כי השתתפות היא מפתח מרכזי לשילוב ולשוויון בין אזרחי ישראל הערבים והיהודים וכי יש לקדמה בכל הזירותÆ סוגיית ההשתתפות בחיים הפוליטיים היא סוגיה מדאיגה במיוחד נוכח הירידה של אחוזים ויותר בשיעורי השתתפותם של האזרחים הערבים בבחירות בעשור האחרון ירידה חדה יותר מזו שבציבור היהודי ששיעורי ההצבעה בו דומים לשיעורים בעולם המערבי כולוÆ יתר על כן הירידה בהשתתפותו של המיעוט הערבי בבחירות קשורה לנושאים מורכבים של יחסי מיעוט ומדינה ושל תחושת שייכות למשל בבחירות שנערכו לראשות הממשלה בשיטה הישירה מיד לאחר אירועי אוקטובר הביעו האזרחים הערבים את מחאתם בהחרמה גורפת ורק ± מבעלי זכות הבחירה השתתפו בהן Æ חשוב להדגיש כי יוזמות קרן אברהם אינה מתיימרת להשפיע על התחום הפוליטי מפלגתיÆ אנו שואפים להעלות את מספר המצביעים ככלל איש איש לפי אמונתו ונטיות לבו בכל קשת המפלגותÆ לפיכך הובא פרסום זה לידיעתן של כל המפלגות בישראל בתקווה שיעורר את מודעותן לסוגיית ההשתתפות בבחירותÆ המחקר הנוכחי נועד לבחון סוגיות הנוגעות להשתתפות בבחירות מהם הגורמים לירידה בשיעור ההצבעה מהם הגורמים העשויים לעודד את ההשתתפות בבחירות או העלולים להפחיתה ומהם הנושאים אשר הצבתם על סדר היום הציבורי עשויה לקדם תחושת אזרחות משמעותית בקרב האזרחים הערביםÆ ממצאי המחקר מעידים על רצון איתן מצד אזרחי ישראל הערבים להשתתפות שווה בחברה הישראלית אך גם על הימצאותם של חסמים ברורים ובראשם תחושת חוסר היכולת של האזרחים הערבים להשפיע על מעגלי קבלת ההחלטותÆ אני מקווים כי הממצאים ישמשו כלי לעיצוב מדיניות בידי כל הרואים בשילוב ושוויון בין שני המגזרים בישראל מטרה חשובה ואינטרס של כלל החברה הישראליתÆ אמנון בארי סוליציאנו מוחמד דראושה מנכ לים שותפים יוזמות קרן אברהם
µï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ ÌÈ ÈÈ Ú ÔΠאÆ מבוא Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בÆ ממצאי המחקר ± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הקדמה ± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ±Æ החברה והמדינה אÆ ישראל לאןø ± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בÆ תפיסות כלפי הדמוקרטיה Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ גÆ עמדות כלפי המנהיגות ± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בחירות והצבעה אÆ רקע Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בÆ מי אינו מצביע ומדועø Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ גÆ בדיקת אסטרטגיות להעלאת שיעור ההצבעה π Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ דÆ קהלי יעד µ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ נשים ומגדר אÆ הממצאים הכלליים Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בÆ נשים והצבעה Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ µ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ סיכום Æ גÆ תובנות והמלצות Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ
Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ Â Ó Ù פרסום זה עוסק בירידה העקיבה והחדה יחסית בהשתתפותם של אזרחי ישראל הערבים בבחירות הכלליות במדינהÆ שילובן של קבוצת מיעוט בחברה אינו יכול להיעשות ללא השתתפות חבריהן בכל רובדי החיים הציבוריים ועל כן ירידה זו מעוררת דאגה לנוכח החשיבות הרבה שבקידום השילוב השוויון והשיתוף בין אזרחי ישראל היהודים והערביםÆ אזרחי ישראל הערבים סובלים מתת ייצוג בתחומים רבים במעגלי קבלת ההחלטות בשירות המדינה בתקשורת הכלל ארצית באקדמיה בחברות הממשלתיות בסקטור העסקי ועודÆ בכל התחומים הללו ניתן להצביע על גורמים חיצוניים כגון מבני כוח הדרה הפליה והיעדר שוויון הזדמנויות כגורמים המרכזיים לתת הייצוגÆ לעומת זאת סוגיית ההשתתפות הפוליטית של האזרחים הערבים יוצאת מן הכלל השתתפות זו היא זכות השמורה לכל אזרח ואין בה תקרת זכוכית Æ יתר על כן ברוב התחומים שבהם הערבים סובלים מתת ייצוג בולט ניתן לזהות מגמה של שיפור לאורך השנים גם אם קטנה ובלתי מספקת ואילו בסוגיית ההשתתפות הפוליטית הנתונה לבחירתו החופשית של כל אזרח ניכרת ירידה של ממשÆ הסיבות האפשריות לירידה בשיעור ההצבעה בחברה הערבית נידונו בעבודות מחקר רבות ולהלן מובאת סקירה תמציתית של כמה מן החשובות שבהןÆ בחינת התנהגותם של האזרחים הערבים בתחום הפוליטי מעלה מאפיינים סותרים מחד גיסא רבים מהם מעדיפים להתנתק מהפוליטיקה הישראלית והעדפתם מתבטאת בירידה בשיעורי ההצבעה בבחירות הכלליות בירידה בהצבעה למפלגות הציוניות ובעליית קרנם של מנהיגים המצדדים בהחרמת הבחירות כמו מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית שיחß רא אד צלאחÆ מאידך גיסא האזרחים הערבים ממשיכים לפעול למימוש זכויותיהם בתוך המסגרת הפוליטית של מדינת ישראל מבקרים בעקיבות את מגבלותיה של הדמוקרטיה הישראלית ודורשים לקבל מהמדינה שירותים שוויוניים בכל תחומי החייםÆ ± בולטת במיוחד הדרישה שמשמיעה המנהיגות הערבית הנבחרת בקול רם וברור לשיטור שוויוני ולמיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערביתÆ "Back to the Basics: Israel's Arab Minority and the Israeli-Palestinian Conflict", Middle East ± Report No. 119, International Crisis Group, 14 March 2012.
מחקר זה מבקש לבחון את התופעה בזמן הווה כלומר לקראת הבחירות שתיערכנה ב ± ולזהות את העמדות של בני המיעוט הערבי ביחס לסוגיית ההצבעה ואת הגורמים או את התרחישים העשויים לעודד אזרחים ואזרחיות ערבים להצביע בבחירות או לחלופין לגרום להם להימנע מהצבעהÆ המחקר השתמש הן בשיטות איכותניות קבוצות מיקוד כדי לזהות את הגורמים הרגשיים והמהותיים המשפיעים על ההצבעה והן בשיטות כמותיות סקר דעת קהל מקיף כדי לבחון את תוקפם ואת רוחב תחולתם של ההסברים שעלו בקבוצות המיקודÆ הפרק השני של פרסום זה דן בהרחבה בתוצאות המחקרÆ בחלקו האחרון של הפרסום מובאות המלצות למדיניות העשויה לקדם את השתתפותם של אזרחי ישראל הערבים בבחירות ובחברה בכלל נוכח ממצאי הסקרÆ תודתנו נתונה לחוקרים שהקדישו מזמנם ממרצם ומתבונתם וסייעו בגיבוש ההמלצות פרופß תמר הרמן פרופß עזיז חיידר פרופß יצחק רייטר וד ר נביל חטאבÆ Â Ó ÌÈÈ ÙÒÓ ÌÈ Â Ï È ÈÈ Ú Æ לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספר תושבי ישראל הערבים נכון לתחילת ± הוא Ʊ מיליון נפש ושיעורם מכלל האוכלוסייה עומד על ± Æ תרגום שיעור זה לכוח פוליטי בכנסת מעלה כי מדובר בפוטנציאל של µ חברי כנסת אולם חלקם של המצביעים הערבים מתוך כלל המצביעים בבחירות היה תמיד קטן מחלקם באוכלוסייהÆ למשל בבחירות היה מספר בעלי זכות הבחירה הערבים והדרוזים כ µ µ אלף איש כ ± מכלל בעלי זכות הבחירה משמע פוטנציאל של µ± ח כיםÆ פוטנציאל דומה היה בבחירות π אז הגיע מספר בעלי זכות הבחירה הערבים ל אלף איש בקירוב כ ± מבעלי זכות הבחירהÆ ההפרש בין שיעור הערבים באוכלוסייה לבין שיעורם מכלל בעלי זכות הבחירה נעוץ בכמה סיבות ± אוכלוסיית הערבים בישראל כוללת את תושבי מזרח ירושלים והגולן ורובם אינם בעלי זכות הצבעה לכנסתª לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיעור הצעירים בני ± שנה ומטה שאינם בעלי זכות הצבעה גבוה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית לעומת שיעורם בכלל האוכלוסייהª העלייה ממדינות חבר העמים השפיעה על ירידת חלקם של הערבים באוכלוסייה ובקרב המצביעים ומגמה זו צפויה להימשךÆ לפי הערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת יגיע מספר אזרחי ישראל הערבים ל Æ מיליון נפש בקירוב דהיינו כ מכלל תושבי המדינה אולם משקלם בקרב המצביעים יהיה רק כ פוטנציאל של ± ח כים לכל היותרÆ µ±
πï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ אף על פי כן הציבור הערבי רחוק מלמצות את הפוטנציאל הקיים גם על פי מספר בעלי זכות הבחירה בפועלÆ כך למשל הגיע מספר חברי הכנסת בסיעות הערביות בבחירות ל ± בלבד וגם בכנסת היוצאת שנבחרה בשנת π מכהנים ± ח כים ערבים בלבד בסיעות הערביות ובחד ש הערבית יהודיתÆ זאת לעומת פוטנציאל של µ± חברי כנסת כאמור לעילÆ יש לציין כי שבעה חברי כנסת נוספים ערבים ודרוזים מכהנים בסיעות אחרות העבודה קדימה הליכוד ישראל ביתנו ועצמאות אך ההנחה היא שמשקלם של המצביעים הערבים בבחירתם היה קטן יחסיתÆ יש הסברים שונים לאי מיצוי הפוטנציאל האלקטורלי של המגזר הערבי וכולם קשורים לעובדה אחת שיעור ההשתתפות בבחירות לכנסת בקרב הציבור הערבי קטן במידה רבה משיעורו בקרב הציבור היהודיÆ לא תמיד היה הדבר כךÆ בשנות החמישים למשל בתקופת הממשל הצבאי עמד שיעור השתתפותם של הערבים בבחירות על Æπ µ בשנים הבאות פחתו שיעורי ההשתתפות ונעו סביב Æ אחד ההסברים המקובלים לירידה החדה בשיעורי ההצבעה בעשור האחרון הוא אירועי אוקטובר שבעקבותיהם ירד שיעור ההשתתפות של הערבים בבחירות ± לשפל של ±Æ נתון זה יכול להעיד על הקשר בין דפוסי ההצבעה של הציבור הערבי לתחושת השייכות למדינהÆ בבחירות שלאחר מכן חזר שיעור ההשתתפות ועלה ל אך מאז הוא ירד בהתמדה עד µ Æ בבחירות Æ π לאורך חמש מערכות הבחירות האחרונות לכנסת צנח שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה הערבית ב בקירובÆ π ±π π  ÈÁ ÌÈ Ú ÂÙ ÂÚÈ ± ÌÈ ± π µ ± π µ π ±π π ±πµ± ±πµµ ±πµπ ±π ± ±π µ ±π π ±π ±π ±π ± ±π ±π ±ππ ±ππ ±πππ ± π µ ± µ Æ µ Æ המקור קרין תמר שפרמן השתתפות הימנעות והחרמה מגמות בהשתתפותם של הערבים אזרחי ישראל בבחירות לכנסת ירושלים המכון הישראלי לדמוקרטיה π http://www.idi.org.il/parliament/2009/pages/2009_61/e_61/e_61.aspx
שיעור ההצבעה בעד המפלגות הציוניות בקרב הערבים הולך גם הוא ויורד בהתמדהÆ בבחירות תמכו מהמצביעים הערבים במפלגות הציוניות ובשנת π ירדה תמיכתם לשפל חסר תקדים ± בלבדÆ הנתונים מצביעים אפוא על ירידה של ממש בכוחן של המפלגות הגדולות בקרב המצביעים הערבים ולמעשה היא מלמדת על סילוקן מהרחוב הערביÆ יש לבחון את הירידה בשיעורי ההשתתפות של הערבים בבחירות גם על רקע הירידה הכללית בהשתתפות בבחירות בישראל ובעולםÆ במרבית שנות המדינה עמד שיעור ההצבעה הממוצע של האוכלוסייה הכללית על בקירובÆ בבחירות ± הוא ירד ל Æπ ומאז הוסיף לרדת עד Ƶ ב Æ בבחירות האחרונות הוא עלה מעט והגיע ל Æ µ נתונים אלה דומים לנתונים במדינות רבות בעולםÆ Â Ó ± Â Ï Ï ÂÙ Â ÔÈ ÈËÈÏÂÙ ÂÙ Æ החברה הערבית בישראל מנהלת שיח ערני בעניין ההשתתפות בבחירות לכנסת שיח שטרם הוכרעÆ טיעונים רבים מושמעים בעד ונגד חתירה להגדלת חלקה של החברה הערבית במערכת הפוליטית בישראל וכן בעד ונגד התרחקות מהפוליטיקה הישראלית ובניית מערכת פוליטית נבדלת אוטונומיתÆ È Ó ÂËÏÁ Ï ÏÚ ÚÙ ÚÈ פעמים רבות נשמעת הטענה כי חברי הכנסת שנבחרים על ידי הציבור הערבי ממילא חסרי כל השפעה על מהלכי השלטוןª הם נדונים מראש לישיבה באופוזיציה ולכן אין חשיבות להשתתפות בבחירותÆ עד כה היו בישראל ± ממשלות ומעולם לא שותפה בקואליציה כלשהי מפלגה ערביתÆ מתוך השרים שכיהנו במדינת ישראל היה שר אחד ערבי מוסלמי ראלב מג אדלה ושר אחד ערבי דרוזי סאלח טאריף שניהם חברי מפלגת העבודהÆ כמו כן כיהנו חמישה סגני שרים ערבים ודרוזים חברי מפלגות העבודה הליכוד וקדימהÆ אפילו בממשלות רבין ופרס בשנים ±ππ ±ππ שזכו לתמיכת המפלגות הערביות הן נותרו מחוץ לקואליציה ולא שותפו בקבלת ההחלטות ובאחריות השלטוניתÆ שותפות חלקית זו הייתה הישג השיא של הציבור הערבי בפוליטיקה הישראלית ובעיני רבים בהנהגה הערבית ומחוץ לה נחשבת תקופה זו של ממשלות רבין ופרס עד היום ל תור הזהב ביחסי נדים רוחאנא ואיזß סבאעß חßורי עורכים הפלסטינים בישראל עיונים בהיסטוריה בפוליטיקה ובחברה חיפה מדא אל כרמל ±± http ØØmada researchæorgøwp contentøuploadsø ±±Ø πøebook hebrewæpdf
±± Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ הציבור הערבי והמדינהÆ אהוד ברק שגייס את תמיכתם של πµ מהמצביעים הערבים ב πππ ± לא שיתף בממשלתו את המפלגות הערביות ואפילו לא הזמין אותן למשא ומתן קואליציוניÆ ההתפכחות מהתקווה לשותפות במערכות השלטון יכולה להסביר את הירידה המתמשכת בשיעור ההשתתפות של הערבים בבחירותÆ הסוציולוג פרופ מאג ד אל חאג סגן נשיא אוניברסיטת חיפה מסביר את שיעורי ההצבעה הגבוהים בשנות החמישים בקיומו של הממשל הצבאי בגיוס ההמוני של המצביעים וגם בניצול השבטיות שהתבטא ברשימות ערביות כמו חקלאות ופיתוח שיתוף ואחווה ו קדמה ופיתוח שכונו אחזא בסולטא מפלגות השלטון והיו מסונפות למפא יÆ מפלגות אלה עוררו בקרב הערבים תחושת שייכות לחברה הישראליתÆ לדבריו בניגוד לגישה המקובלת הגורסת כי שיעור השתתפות נמוך מעיד על מודעות פוליטית נמוכה הרי שככל שגדלה המודעות הפוליטית של הערבים למעמדם המופלה לרעה במדינת ישראל הלכה וירדה השתתפותם בבחירותÆ µ Â Ï Â Ó Á בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת בקרב הערבים הגישה המבקשת להתרחק ממערכת השלטון הישראלית ולא לשתף עמה פעולהÆ גישה זו נובעת הן מחוסר היכולת להשפיע על קבלת ההחלטות בישראל והן מתחושת השותפות במאבקם של הפלסטינים תושבי השטחיםÆ לדעת המצדדים בתפיסה זו השותפות עם הפלסטינים בשטחים מחייבת להחרים כל פעילות הקשורה לשלטון במדינת ישראל שיש בה כדי להעניק לו לגיטימציהÆ ארגונים בולטים אחדים פועלים מתוך גישה זו ובהם תנועת בני הכפר הקוראת מפורשות שלא להשתתף בבחירות הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית הטוען שההשתתפות בבחירות מנוגדת לחוקי האסלאם ו הוועד העממי להחרמת הבחירות שקרא ב להקים פרלמנט נפרד לערבים בישראלÆ בחברה הערבית מתנהל ויכוח ערני סביב עמדות אלה האם להתנתק מהחברה היהודית ומהמערכת השלטונית של המדינה או להפך למצות את מרב פוטנציאל ההצבעה בקלפי וכך להגדיל את הכוח של הסיעות הערביות ולחולל שינוי במסגרת מערכת השלטון בישראלÆ התנועה האסלאמית בישראל בעיקר הפלג הצפוני בולטת בתמיכתה בהתנתקות מהחברה הישראלית וקוראת להקים אל מגßתמע אל עצאמי קהילה בלתי תלויה שתנהל את מוסדות הקהילה בכל תחומי החייםÆ ד ר נוהאד עלי מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה אומר שמדובר בהצעת חלופה כוללת למערכת היחסים בין המדינה הערה ± לעילÆ µ הדברים נאמרו בכנס הפוליטיקה הערבית בישראל לקראת הבחירות לכנסת הבאה שנערך באוניברסיטת תל אביב בדצמבר Æ µ
לבין האזרחים הערבים ובהבעת אי אמון הן במדינה והן בהנהגה הערבית ובשל כך יש המתנגדים לה בשני המגזרים והיא אינה נראית ישימה בטווח הזמן הנראה לעיןÆ פרופß עזיז חידר ממכון ון ליר ומכון טרומן בירושלים בחן את החרמת הבחירות בעשור האחרון ומצא כי אחת הסיבות לכך היא הגישה של חוגים מסוימים בציבור הערבי שלפיה החרמת הבחירות עשויה להשפיע יותר מההשתתפות בהןÆ ÂÈ Ú Â ÏÙÓ È ÏÚ Â È אחד הנימוקים להתנגדות למאמץ להשפיע מבפנים הוא אי הצלחתם של חברי הכנסת הערבים להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בכנסת ובממשלהÆ יתר על כן נשמעת ביקורת על כך שמנהיגי המפלגות הערביות אינם משכילים להתאחד וליצור גוש גדול שיאפשר למצות את מלוא כוחו האלקטורלי של המגזר הערביª נושא זה הוא מן הנושאים החוזרים ונידונים בשיח הציבורי לקראת כל מערכת בחירותÆ π סקרים מראים שאיחוד המפלגות הערביות יגדיל במידה רבה את הנכונות של הציבור הערבי להצביע בבחירותÆ ביקורת אחרת הנמתחת על חברי הכנסת הערבים גורסת שאין הם פועלים די למען שיפור תנאי החיים של הערבים בישראל אלא עסוקים בעיקר בעניין הפלסטיני ובסוגיות המזרח התיכוןÆ ביקורת זו משפיעה גם היא על הנכונות להשתתף בבחירותÆ ד ר אלי רכס שעמד בראש תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי ערבי באוניברסיטת תל אביב מצא כי חברי הכנסת הערבים דווקא מפגינים פעלתנות רבה מאוד אין היבט פרלמנטרי שהם לא משתמשים בו במלוא העצמהÆ הם נוכחים במליאה ושיעורי ההצבעה שלהם בהצעות חוק ובהצעות אי אמון גבוהים Æ עם זאת הוא מציין כי פעילות זו אינה נושאת פירות של ממש מבחינת הציבור הערבי שכן רוב היוזמות לשנות את מצב הערבים באמצעות חוקים המערערים את הסטטוס קוו העקרוני נכשלותÆ ± Â Ó ± נוהאד עלי תפיסת ßאל מגßתמע אל עצאמיß של התנועה האסלאמית בתוך אלי רכס עורך המיעוט הערבי בישראל והבחירות לכנסת ה ± תל אביב אוניברסיטת תל אביב תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי ערבי עמß ± ±±Æ עזיז חידר החרמת הבחירות בקרב הציבור הערבי פרספקטיבה של עשור ±ππ בתוך אלי רכס עורך המיעוט הערבי בישראל והבחירות לכנסת ה ± תל אביב אוניברסיטת תל אביב תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי ערבי עמß Æπ π ראו למשל קרין תמר שפרמן הערה לעיל Æ ראו למשל ממצאי סקר דעת קהל של מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל π אביב שערך מכון יאפא בנובמבר Æ µ ± הדברים נאמרו בכנס הפוליטיקה הערבית בישראל לקראת הבחירות לכנסת הבאה אוניברסיטת תל אביב דצמבר Æ µ
פרופß אל חאג טוען כי האכזבה מהנבחרים הערבים נובעת בין השאר מהיעדר הישגים בנושאים אזרחייםÆ הוא מסביר את היעדר ההישגים בכך שכוחם של חברי הכנסת הערבים מוגבל מלכתחילה שכן לעולם אינם חלק מהקואליציה ואין הם מציגים אסטרטגיה של מאבק על זכויות כל מה שהיה עד כה זו טקטיקה של תגובות ולא אסטרטגיה כוללת של מאבק Æ ± Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ ד ר אמל גßמאל ראש החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב מציג ביקורת מכיוון אחר כלפי ההנהגה הערבית על עצם השתתפותה בריבונותה של מדינת ישראלÆ לדבריו מדובר בכשל לוגי שכן ההנהגה הערבית איננה מוכנה לפעול בתוך המסגרת הפוליטית והתרבותית שקובע לה הרוב היהודי והיא סובלת מדה לגיטימציה מתמדת מצד מוסדות המדינה ומצד אישי ציבור יהודים חלק ניכר מהאכזבה הציבורית מההנהגה הערבית אינו נובע מחוסר יכולתה להביא לתוצאות פוליטיות חשובות לטובת ציבור בוחריה אלא דווקא מכך שההנהגה הערבית ממשיכה לפעול במסגרת כללי המשחק הבלתי אפשריים שמכתיב לה ריבון זה Æ ±± È Â È Â Èˆ Â Ï ÓÓ ÁÓ מגמת ההחרמה של הבחירות לכנסת התחזקה בשנים האחרונות כדרך מחאה של הציבור הערבי על הפלייתו על אי השוויון שנוהגים בו ועל ההתעלמות מצרכיו ומדרישותיוÆ ד ר גßמאל מגדיר את המחאה כ סוג של השתתפות במהופך שמטרתה להדגיש את חשיבותה של האוכלוסייה הזו לעתידה של הדמוקרטיה הישראלית בכלל ולאופיו של השלטון בפרט Æ ± גורם מחאה בולט נוסף שבגינו נמנעים רבים מהצבעה בבחירות הוא פעילות מערכת הביטחון נגד פלסטינים בתחומי ישראל ובשטחיםÆ בשנת ±ππ מחו ערביי ישראל נגד מבצע ענבי זעם בשנת ± הייתה החרמה גורפת של הבחירות בעקבות מהומות אוקטובר וב π החרימו רבים את הבחירות בעקבות מבצע עופרת יצוקה בעזהÆ קרין תמר שפרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה טוענת כי בשנת ± הסתמנה נקודת מפנה במערכת היחסים בין הערבים אזרחי ישראל לבין הפוליטיקה הישראלית שנה בה ההחרמה הייתה לדפוס פעולה לגיטימי בציבור הערבי Æ ± ככלל לאירועי אוקטובר ±± אמל גßמאל ריבונות ומנהיגות מבט סוציולוגי על ההנהגה הערבית בישראל בתוך אלי רכס עורך המיעוט הערבי בישראל והבחירות לכנסת ה ± תל אביב אוניברסיטת תל אביב תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי ערבי עמß Æ ± אמל גßמאל הימנעות כהשתתפות על תעתועי הפוליטיקה הערבית בישראל בתוך אשר אריאן ומיכל שמיר עורכים הבחירות בישראל ± ירושלים המכון הישראלי לדמוקרטיה Æ ± קרין תמר שפרמן הערה לעיל Æ
נודעה השפעה ניכרת על היחסים בין המיעוט הערבי ובין הרוב היהודי וכן על היחסים בין המיעוט ובין המדינה שבאה לידי ביטוי בולט בירידה חדה בהשתתפות הפוליטיתÆ ± ÈÏ È Á ÏÏÎ Â È יש הרואים את הירידה בהשתתפות הערבים בבחירות במסגרת המגמה הכללית של עניין פוחת בתהליך הפוליטי בישראלÆ שפרמן טוענת כי החברה הישראלית בכללה מתאפיינת באדישות ובריחוק מהפוליטיקה הבאים לידי ביטוי בירידה מתמדת בשיעור ההצבעהÆ עם זאת דווקא הציבור הערבי מוכיח יכולת התגייסות מרשימה בבחירות שהוא מעוניין להשתתף בהן ובראש ובראשונה בבחירות לרשויות המקומיותÆ בבחירות אלה שיעור ההשתתפות של הערבים גבוה יותר משיעורו בכלל האוכלוסיה ומגיע ל π ואף למעלה מזה בחלק מהיישוביםÆ פרופß אל חאג טוען שלעומת הפוליטיקה הארצית בפוליטיקה המקומית התושבים הערבים מרגישים שהם בעלי השפעה הוסיפו לזה את העובדה שהתחרות שם היא בין חמולות והרי לכם שהגורם השבטי מעלה את אחוז ההצבעה המגיע לעתים ליותר מ π ואף ל ± Æ µ± Â Ó ± Á ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈÏÂ Ì ÓÚÓ Æ ÈÏ È מחקרים מתארים את הבעייתיות בדמוקרטיה הישראלית שבה הרוב היהודי לוקח לעצמו את הבלעדיות בניהול מהלכי המדינה דבר הדוחק את האזרחים הערבים אל השוליים כניסוחו של פרופß אל חאג גבולות הלגיטימציה שנקבעו בחברה הישראלית הם גבולות אתנו לאומיים ולכן כל הקבוצות כשרות לשותפות חוץ מהערבים Æ לדבריו משום כך התעצמו תחושות התסכול והניכור של האזרחים הערבים כלפי המדינה ובחברה הערבית התחדד הוויכוח בדבר מידת יעילותה של ההשתתפות בבחירות לכנסתÆ ± עם זאת לדבריו הערבים אזרחי ישראל הם בעלי מעמד שולי גם בחברה הפלסטינית ולכן ניכרת גם נטייה הפוכה של העדפת הנושא האזרחי על פני הנושא הפלסטיני ומכאן השאיפה למיצוי הכוח הפוליטי בכנסתÆ שוליותם של אזרחי ישראל הערבים הן בחברה הישראלית והן בחברה ± ראו הערה ± לעילÆ Æ µ בדצמבר הדברים נאמרו בכנס באוניברסיטת תל אביב µ± ± מאגßד אל חאג מגמות בהצבעת הערבים לכנסת בתוך אלי רכס עורך המיעוט הערבי בישראל והבחירות לכנסת ה ± תל אביב אוניברסיטת תל אביב תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי ערבי עמß Æ ± ±
הפלסטינית באה לידי ביטויה הבולט ביותר באי הכללתו של המיעוט הערבי בהסכמי אוסלו ובהתעלמות מעתידו מצד המנהיגים הישראלים והפלסטינים כאחדÆ ± ±µ Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ È Â È Â Èˆ ÂÈ Ú ÈË Â ÓÚ Æ במערכת הבחירות האחרונה וגם בעבודתה השוטפת של הכנסת הנוכחית באות לידי ביטוי עמדות המעמידות בספק את זכויותיהם של הערבים מערערות על עצם הלגיטימציה של אזרחותם ודורשות מהם לעמוד במבחני נאמנות שוניםÆ כמו כן נעשו ניסיונות להביא לידי פסילת המפלגות בל ד ורע מ תע ל וחברי כנסת אף ניסו להביא לידי הרחקתה של ח כ חנין זועבי מהכנסתÆ מדובר בתהליך מתמשך לעתים נמרץ ולעתים שקט של דה לגיטימציה כלפי הערבים אזרחי ישראל מצד קבוצות מסוימות בציבור היהודיÆ תהליך זה עשוי ללבות את מחאתם של האזרחים הערבים לעודד אותם להחרים את הבחירות ואף לציירם כשותף בלתי לגיטימי לשלטון גם בעיני גורמים מתונים יותר בפוליטיקה היהודיתÆ ± ראו הערה ± לעילÆ
ÁÓ È ˆÓÓ Ù Ó ÁÓ È ˆÓÓ ± Ú המחקר נערך על רקע הירידה החדה בשיעור ההצבעה בבחירות הכלליות בקרב האזרחים הערבים בישראל בעשור האחרון כפי שתוארה בפרק המבואÆ המחקר נועד לבדוק את הנושא לעומקו לרבות ההיבטים החברתיים והפוליטיים כדי לעמוד על הגורמים לירידה זו וכן על הגורמים העשויים לעודד השתתפות בבחירות או להרתיע ממנהÆ בשלב הראשון של המחקר נבדקו קבוצות מיקודÆ המשתתפים בהן נבחרו על פי חתכים גאוגרפיים מגדריים וחברתיים כלכליים וכן על פי דפוסי הצבעהÆ בשלב השני נערך סקר דעת קהל בקרב מדגם מייצג בחברה הערביתÆ הסקר נערך על רקע הממצאים שעלו בקבוצות המיקוד אשר הצביעו על תובנות מעניינות שבחרנו לתקפן באופן סטטיסטיÆ ÁÓ Â ËÓ סקירת התפיסות הרווחות בקרב ערבים לגבי המצב הכללי במדינהª זיהוי ואפיון התנהגויות ודפוסים המשפיעים על הצבעה או על אי הצבעהª בדיקת מסרים ותרחישים העשויים לעודד השתתפות בבחירות או להרתיע ממנהª בדיקת עמדות כלפי המנהיגות הערביתª בחינת עמדות כלפי מעמד האישה בחברה הערביתÆ
± È ÂÏÂ Â Ó בחלקו הראשון של המחקר כונסו חמש קבוצות מיקוד מקרב אזרחים ערבים בעלי זכות הצבעה קרי בני ± ומעלה Æ הקבוצות כללו נשים וגברים מאזורים גאוגרפיים שונים בעלי רמות הכנסה שונות בחתכי גיל שונים וכן משתתפים העתידים להצביע בפעם הראשונה ומשתתפים שהצביעו בעבר אך אינם בטוחים לגבי השתתפותם בבחירות הקרובותÆ להלן פירוט הקבוצות נצרת גברים ונשים בטווח הגילים המשתייכים למעמד הביניים אשר הצביעו בעבר וכעת אינם בטוחים שיצביעו בעתידª Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ סחßנין נשים בטווח הגילים µ רובן עקרות ביתª אום אל פחם נשים בטווח הגילים ± µ סטודנטיותª אום אל פחם נשים בטווח הגילים ± עתידות להצביע בפעם הראשונהª רהט גברים בטווח הגילים ± עתידים להצביע בפעם הראשונהÆ המפגשים התנהלו בערבית בחודש מאי ± Æ חלקו השני של המחקר נעשה על פי מתודולוגיה כמותנית סקר עמדות נרחב בחברה הערבית ריאיון טלפוני של מדגם המייצג את כלל החברה הערבית בישראלª הראיונות נעשו בשפה הערבית בין µ± באוגוסט ± ל בספטמבר ± ª ªN µ טעות הדגימה Ø ª Æ השאלון כלל שאלות נוסף על שאלות דמוגרפיותÆ
È Ó Â Á 1 øô Ï Ï È Æ כדי לעמוד על הלך הרוחות בחברה הערבית בישראל יש לבחון עמדות כלליות של הציבור הערבי כלפי המצב הסוציו פוליטי במדינהÆ ממצאי הסקר מראים כי חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה הערבית סבור שהמדינה הולכת בכיוון הנכון π מכלל המדגם ואילו דיווחו שהמדינה הולכת בכיוון הלא נכוןÆ ממצא זה מעיד על עמדה שלילית בציבור הערבי ביחס לתפקוד המדינהÆ זווית אחרת של ניתוח מראה מתאם בין תפיסה חיובית ביחס לתפקוד המדינה לבין השתתפות פוליטיתÆ מתוך בעלי הסיכוי הגבוה להשתתף בבחירות השיבו כי המדינה הולכת בכיוון הנכוןÆ מנגד מתוך בעלי הסיכוי הנמוך להשתתף בבחירות הצהירו רק שהמדינה הולכת בכיוון הנכון ואילו µ סברו כי המדינה הולכת בכיוון הלא נכוןÆ בחינה של הנושאים לטיפול שעל סדר היום מראה כי הנושאים החברתיים כלכליים הם החשובים ביותר והזקוקים לטיפולÆ כאשר נדרשו המשיבים לבחור בנושא החשוב ביותר לדעתם היו התשובות כדלקמן מכלל משתתפי המדגם השיבו שנושא החינוך הוא החשוב ביותר לטיפול אותו שיעור רואים בעוני ובאבטלה את הנושא החשוב ביותר ± ציינו את הפשע והאלימות ± ציינו את הסכסוך הישראלי פלסטיני כ ± ציינו את נושא המתח בין יהודים וערבים במדינה ורק בחרו במצב הדמוקרטיה בישראל כנושא הזקוק לטיפול דחוףÆ ÁÓ È ˆÓÓ ± ÈÁ Ê Â È Â Ú Â Á Â Ï משתתפי קבוצות המיקוד רמזו כי השירות האזרחי אינו שלילי בהכרח למרות המחלוקת הציבוריתÆ נראה כי החשש העיקרי נובע מהשיח בקרב היהודים בישראל אשר רואים בשירות כזה מבחן נאמנותÆ הנתונים הכמותיים שעלו מהסקר מאששים את התובנות הללו ומחזקים אותןÆ כאשר נשאלו המשתתפים על סוגים שונים של שירות בתנאים שונים והשם שננקט היה שירות אזרחי ולא שירות לאומי רק הביעו התנגדות לכל סוג של שירותÆ שיעור המתנגדים לשירות במסגרת משרד הביטחון או הצבא הוא π וסביר להניח שמשיבים אלה יסכימו לשירות במסגרת אחרת מאחר שהוצגה בפניהם האפשרות להשיב שהם מתנגדים לכל סוג של שירות והם לא בחרו בה Æ קצת למעלה מחמישית מהמשיבים
תומכים בשירות במסגרת הקיימת כיום ועוד כחמישית תומכים בשירות במסגרת הרשויות הערביות ובניהולןÆ בסך הכול רוב קל מבין המשיבים µ תומכים בשירות כלשהוÆ ±π Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ בסקר נבחן גם המודל שמציעה עמותת יוזמות קרן אברהם למיסוד ההתנדבות בחברה הערבית במסגרת שירות מבחירה בניהול הרשויות הערביות המזכה בתמורה ונעשה במנגנון המושג בהסכמה עם המנהיגות הערביתÆ רעיונות דומים עלו גם בקבוצות המיקוד שבהן דיברו המשתתפים על האפשרות המקובלת בעיניהם שירות התנדבותי שאינו חובה והמתאים לצורכי הציבור הערביÆ השאלה שנשאלה הייתה לו הייתה אפשרות לצאת לשירות על פי בחירה אזרחי לחלוטין המנוהל על ידי גורם אזרחי כגון הרשויות המקומיות הערביות שירות שנעשה בקהילה שלך למשל מרפאה או בית ספר שבעבורו היית מקבלØת תמורה נאותה כגון מלגת שכר לימוד האם אתØה בעד או נגד שירות כזהø גם כאן היו התוצאות מובהקות כמעט שישה מתוך כל עשרה נשאלים µπ היו בעד ורק שליש מהמשתתפים במדגם התנגדוÆ כאשר התבקשו הנשאלים לבחור מתוך רשימה של סיבות בעד שירות התחלקו התשובות באופן כמעט שווה במקום הראשון עומדת השאיפה שהשירות יפחית גזענות כלפי הערבים בישראל ותשובה אחרת שקיבלה מספר קולות דומה מעידה על אתוס קהילתי קרי שהשירות יתרום לקהילהÆ עם זאת המושג של שירות נתפס כפשרה ביחס לזהותÆ כאשר נדרשו המשיבים לבחור מבין סיבות נגד השירות דורג במקום הראשון החשש כי השירות יפגע בזהות הפלסטיניתÆ יתר על כן אנשים שהגדירו את עצמם קודם כול כפלסטינים לפני ערבים גילו תמיכה מעטה בנושא השירות ותמיכתם אם אכן תמכו הייתה נלהבת פחותÆ למשל ± מתוך המגדירים את עצמם כפלסטינים השיבו שהם תומכים מאוד במודל השירות המפורט שהוצע ואילו מהמשיבים שמגדירים את עצמם כערבים בחרו בתשובה הזאתÆ הסיבה השנייה להימנעות משירות כפי שציינו הקבוצות השונות באוכלוסייה כמעט ללא הבדלים ביניהן היא שרבים אינם חושבים כי השירות יצמצם את הגזענות של החברה היהודית כלפי ערביםÆ תשובה זו עומדת במקום השני אחרי הפגיעה בזהות הפלסטינית אבל בהפרש קטן בלבד ובתוך טעות הדגימהÆ יש לציין כי התשובות שהוצעו בשאלות העוסקות בסיבות נגד שירות ובסיבות בעדו נוסחו על פי תכנים שעלו בקבוצות המיקוד וכן בשיח הציבורי המתנהל בסוגיה זו בחברה הערביתÆ
ÈË ÂÓ ÈÙÏÎ ÂÒÈÙ Æ אף שמצב הדמוקרטיה בישראל אינו נתפס כנושא חשוב המצריך טיפול מידי בכל הנוגע לחברה הערבית רק ציינו שמצב הדמוקרטיה בישראל הוא נושא חשוב המצריך טיפול מידי בקבוצות המיקוד עלה הנושא רבות במנותק מנושאים אחרים והעמדות כלפיו היו שליליות ברובןÆ ממצאי קבוצות המיקוד מצביעים על תפיסה שהדמוקרטיה הישראלית היא נחלתם של היהודים בלבד ואילו הערבים מודרים ממנה ובבסיס התפיסה הזו עומד נושא השוויון בין ערבים ליהודיםÆ הדמוקרטיה נתפסת בראש ובראשונה כמסגרת האמורה לספק שוויון ועל כן חוסר השוויון מביא לידי תפיסה של היעדר דמוקרטיהÆ ÁÓ È ˆÓÓ ÈË ÂÓ ÌÈ ÂÁ ÏÚ ÏÎ ÒÓ Î ÌÈ Â Â Á Ï Â È Ú Æ ÈÓ ÈË ÂÓ ÆÌÈ ÏÚ Ï ÂÒ ÆÆÆ Ï ÌÈ ÁÙÓ ÌÈ È Æ ÈÓ ÈÂËÈ ÙÂÁ Ë ÌÈ Æ ÈË ÂÓ ÔÈ Æ ÈÒÁÈ ÈË ÂÓ È ÔÈË Ó È ÙÏ È Ó ÂÓÎ ÌÈÈÁ Â Æ È ÂÏ Ú ÂÚÈ ˆ ˆ ÂÚÓ ˆÂ È Ï È È Ó ÆÆÆ ÈË ÂÓ È ÂÁ Ó ÌÈ Á Ó Ì ÌÈ Ò ÂË Á ÓÂÚ È Î ÓÏ ÆÆÆø ÈË ÂÓ ø ÈË ÂÓ ÂÊÈ Â Á ÈÈ Ú È È ÌÈ Ó ÌÁÙ Ï Ì ÂÈË ÂËÒ ÌÈ Æ Â ÂÁ ÂÈÂÎÊ ÔÂÈÂÂÈ ÈË ÂÓ Ï ÂÚÓ Ó ÔÈ Ï ÌÈ ÈÈÁ ÆÔÎ ÌÈ Á ÂË ÌÈÎÏÂ Ï ÌÈÓÈÂÒÓ ÌÈ Â ÌÚÙ ÚÈ ˆ Ï Â È Ú ÌÁÙ Ï Ì ÌÈ
± È Á ÁÓ במסגרת התפיסות הכלליות כלפי הדמוקרטיה מתברר כי הרוב רואים את המחאה החברתית באור חיובי וכצעד בכיוון הנכון וסבורים כי היא מבטאת בעיות הנוגעות לכולם ערבים כיהודיםª הסקר של יוזמות קרן אברהם בנושא שנערך באוקטובר ±± המחיש זאת בבירורÆ ± עם זאת משתתפי קבוצות המיקוד הטילו ספק במידת האפקטיביות של המחאה והטעימו שהיא עדיין לא הניבה תוצאות הנראות לעיןÆ בנוסף הם טענו שלא ברור להם אם המחאה מייצגת את הערבים היות שבעיותיהם אינן זהות לבעיותיהם של צעירים יהודיםÆ בעניין זה עלו נושאים נוספים ההפליה כלפי ערבים מחנק הקרקעות והזדמנויות העבודה המוגבלותÆ Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ È Ú È המחקר האיכותני הראה יחס דו ערכי כלפי האביב הערביÆ נפילת משטרים אפלים המדכאים את עמם נתפסת כאירוע חיובי אולם ההרג המתמשך והדם שנשפך מעלים סימני שאלה על אביב זה בעיקר לנוכח תוצאותיוÆ במילים אחרות ניכר חשש שהאזרחים שוב אינם מצליחים לחולל שינוי וטרם נוצר אופק חדשÆ Â È Ó ÈÙÏÎ Â ÓÚ Æ אחת התובנות שחזרה ועלתה בכל קבוצות המיקוד הייתה חוסר אמון במנהיגים המכהנים לצד העמדה שאין להם תחליף מאחר שאין מנהיגים אחרים ראוייםÆ נראה כי אנו עדים לתקופה נטולת גיבורים וגיבורותÆ מעמדה זו נבעה הטענה של משתתפי קבוצות המיקוד שאין מנהיג שאפשר לפנות אליוÆ כל אלה מצביעים על יחס מורכב וסבוך כלפי חברי הכנסת מהמפלגות הערביותÆ מחד גיסא שוררת מידת מה של תסכול בשל העובדה שהמנהיגים אינם יכולים לפתור את הבעיות החברתיות והכלכליות של הציבור מאחר שאין ביכולתם להשפיע על מקבלי ההחלטות בממשלה הצבענו עבור הח כים גם יהודים וגם ערבים וזה לא עזר לנו כללÆÆÆ דבר טוב נשים סחßנין Æ לא בא מהם ± המחאה החברתית והחברה הערבית בישראל נווה אילן יוזמות קרן אברהם ±± Æ
מהסקר עולה ש מכלל משתתפי המדגם דיווחו שסיכויי ההצבעה שלהם יפחתו כאשר המסר היה כי המפלגות הערביות אינן מסוגלות לשנות דבר במערכת הפוליטית הישראלית Æ יתר על כן האמירה המפלגות הערביות לעולם לא ייכנסו לקואליציה מפחיתה את סיכויי ההצבעה אצל π מכלל משתתפי המדגם אך אינה משפיעה כלל על מהםÆ מאידך גיסא התמונה מורכבת והאמור לעיל אין משמעו שהמנהיגות הערבית אינה ממלאת את תפקידה כראויÆ רבים סבורים כי ייתכן מאוד שהמנהיגים אינם יכולים להשפיע על המערכת הקיימתÆ חיזוק לכך הוא תשובתם של מכלל משתתפי המדגם הסבורים שחברי הכנסת הערבים ממלאים את תפקידם היטב ואילו µ סבורים שחברי הכנסת אינם ממלאים את תפקידם היטבÆ תפיסה זו עומדת במתאם לגישה בכלל האוכלוסייה ביחס לחברי הכנסת ערבים ויהודים כאחדÆ במדד הדמוקרטיה לשנת ± שערכה פרופß תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה נמצא כי Ʊ מכלל המדגם המייצג את הציבור שיעור דומה בקרב היהודים והערבים לא הסכימו כלל או לפחות לא הסכימו לקביעה ש בסך הכול רוב חברי הכנסת עובדים קשה ומבצעים את תפקידם בסדר Æ π± ÁÓ È ˆÓÓ יתר על כן בחינה של המצביעים המתמידים בלבד במדגם הנוכחי שהצביעו בעבר ומתכוונים להצביע בבחירות הקרובות מעלה ש µ מבני הקבוצה מסכימים שחברי הכנסת ממלאים את תפקידם היטב ואילו µ אינם מסכימיםÆ כלומר בקבוצת המצביעים יש היפוך מגמה ביחס לכלל המדגםÆ כאשר נשאלו המשיבים על מי הם סומכים שייצג את החברה הערבית בישראל השיבו שאינם יודעים בחרו בחברי הכנסת הערבים π בחרו במפלגות הערביות והיתר התחלקו בין ועד ראשי הרשויות הערביות ועדת המעקב העליונה אנשי דת π וארגונים חברתיים Æ העובדה ששליש ממשתתפי המדגם בחרו בתשובה לא יודעים קשורה לממצא שלפיו רבע מכלל משתתפי המדגם העידו כי הם נמנעים מהצבעה בשל היעדר מנהיגות הראויה לתמיכתםÆ משתתף בקבוצות המיקוד הדגיש את העייפות מהנציגים הנוכחיים הח כים האלה הגיע הזמן להחליף אותםÆ הפכנו להיות כמו מדינות ערב הם יושבים בכיסא שלהם ולא רוצים להתפנותÆ גם כשצרצור רצה ללכת לא נצרת נתנו לוÆ אין דבר חשוב יותר מהכיסא אין מקום לקולות חדשיםÆ קבוצה מעורבת http://www.idi.org.il/events1/events_the_president>s_conference/documents/ ±π %D7%9E%D7%93%D7%93%20%D7%9E%D7%9C%D7%90%20%D7%A1%D7%95%D7% A4%D7%99%202012%20-%2000845912.pdf
עם זאת מכלל משתתפי המדגם אמרו שהיעדר מנהיגות אינו משפיע על סיכוייהם להצביע ויותר משליש סברו שדווקא תרחיש של הצבת מנהיגים חדשים מפחיתה את הסיכויים שיצביעוÆ לעומת זאת µ דיווחו שסיכויי ההצבעה שלהם יגברו אם יצטרפו צעירים וצעירות להנהגת המפלגות הערביות ואילו טענו שעניין זה אינו משפיע על עמדתם ביחס להצבעהÆ Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ לסיכום היחס לחברי הכנסת הוא יחס דו ערכי ומורכבÆ נמתחת עליהם ביקורת נוקבת אך עם זאת שוררת התפיסה שאין להם תחליף וכי חוסר האפקטיביות של חברי הכנסת הערבים הוא קושי מובנה במערכת הפוליטיתÆ מתברר כי אין דעה מגובשת ונחרצת על המנהיגות הערבית בכלל ועל תפקודה בפרט וכי יש מגמות של חוסר שביעות רצון מפוליטיקאים הדומות למגמות שאותרו בכלל הציבור בישראל במדד הדמוקרטיה אך במידה פחותהÆ
Ú ˆ   ÈÁ 2 Ú Æ במקומות שונים בעולם ואף בחברה היהודית בישראל נהוג לדווח על נכונות להצביע בשיעור גבוה מההשתתפות האמתית בבחירותÆ לדוגמה כ µ מהיהודים בישראל משיבים שהצביעו בבחירות האחרונות שנערכו ב π אולם לפי התוצאות הרשמיות שיעור ההשתתפות עמד על µ בלבדÆ בחברה הערבית ניכרת מגמה הפוכהÆ לפי תוצאות הסקר פחות ממחצית המשיבים דיווחו שהשתתפו בבחירות האחרונות לכנסת אף שלמעשה השתתפו Ƶ הממצאים מעידים על כך שהמשיבים אינם חוששים להודות שלא הצביעו כלומר בשיח הציבורי ההימנעות מהצבעה היא מעשה לגיטימיÆ ÁÓ È ˆÓÓ ÈÏÓÒ Ë ÈÚ È Ú ˆ בכל דמוקרטיה המשמעות הסמלית של ההשתתפות בתהליך הדמוקרטי היא חלק חשוב ממעשה ההצבעהÆ לצד זאת אנשים מרגישים ומאמינים שההצבעה מסייעת להגברת הסיכויים של מפלגתם לנצח וליישם את המדיניות המועדפתÆ משיבי הסקר הנוכחי סבורים שהשתתפות בבחירות היא בעיקר אקט סמלי ואכן רוב של µ השיבו שהסיבה העיקרית להשתתפות בבחירות היא סמלית כשליש טענו שהצבעה היא דרך לממש את הזכויות כמיעוט בישראל ואחרים סברו שהצבעתם היא דרך להשתתף בתהליך הדמוקרטיÆ מנגד רק בסך הכול גרסו כי הצבעה אכן עשויה לקדם אותם ברמה המעשית כלומר הם מצביעים כדי לחזק את מפלגתם ± או כדי לשפר את חייהם Æ ±π במילים אחרות גם אם יש פן רגשי להצבעה חסרה התועלת הרציונלית שהיא מרכיב חשוב בהחלטה על ההצבעהÆ המקור מכון הישראלי לדמוקרטיה http://www.idi.org.il/parliament/2009/pages/2009_61/e_61/e_61.aspx
Ú ˆ Ú ÂÈ ÈÚ Â ÈÒ µ Ô Î È È Ï È Î ÚÈ ˆ È ÚÈ ˆ Ï Â È Ú ÌÁÙ Ï ÌÂ ÌÈ Â ÌÚÙ ÌÂÈ ÂÎÊ È ÌÂ Ó È ÈÏ ÏÈÓÏ ÈË ÂËÒ ÌÁÙ Ï ÌÂ ÌÈ Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ Ï È ÒÙ Ï È ÚÈ ˆ Ï ÈÈÁ È Â È Ó Ô Î È ÏÎ Û Ô Î Â Á Ï ÌÈ ËÈÏÁ Ï ÏÂÎÈ ÈË ÂËÒ ÌÁÙ Ï ÌÂ ÌÈ ÆÚÈÙ Â È ÓÏ ËÈ ÔÂÓ ÒÂÁ ÂÚÓ Ó Ú ˆ È שתי הסיבות לחוסר הרצון להשתתף בבחירות ברורות אי אמון בדמוקרטיה והיעדר מנהיגותÆ הראשונה אי אמון בדמוקרטיה הישראלית משקפת חשש עמוק בקרב רבע מהמשיבים µ אשר אינם רואים שהדמוקרטיה הישראלית משרתת אותם כאזרחים תחושה שניכרה גם בקבוצות המיקודÆ התשובה השנייה שניתנה על ידי שיעור דומה של משתתפי המדגם µ מצביעה על כך שהמשיבים סבורים שאין מנהיגים הראויים לתמיכה תשובה המשקפת הלכי רוח דומים בחברה היהודיתÆ משבר האמון במערכת הדמוקרטית מתבטא בכך שפחות ממחצית המשיבים מאמינים שההצבעה מסוגלת להשפיע על קבלת ההחלטות של נבחרי הציבורÆ כלל המדגם מתחלק לשניים בשאלה זו מחצית מהנשאלים אמרו שניתן להשפיע על קבלת ההחלטות ומחצית סברו שאי אפשר להשפיעÆ המגמה ברורה יותר בקרב האנשים שאינם מתכוונים להצביע רוב קטן של ±µ מהם השיבו כי אין סיכוי שההצבעה תשפיע על קבלת ההחלטות של נבחרי הציבור לעומת ± שגרסו כי אפשר להשפיע עליהÆ
חוסר האמון בשיטה הדמוקרטית בישראל נשמע בעקיבות ובבירור בקבוצות המיקוד Ú Â Ú ÌÈ ÓÂ Ì ÆÌÂÏÎ ÔÈ Â Ú Â ÔÈ ßÁÒ ÌÈ Ú ˆ  ÈÒ È Æ ÎÒ Ï ˆÓ ÌÈ ˆÓ ÈÓ ÌÈ Ú Â ÈÁ Ï È Ú ÁÏ ÎÒ È Ó ÌÈ ÂÁ ÂÁÏ ÏÂÎÈ Â Â È Î ÓÂÏÎ Ë ÌÈ ÆÌÈ Ú ÁÓ È ˆÓÓ ø Ï ÓÓ ÌÈÎ Á π È Î ÂÊ ÈË ÂÓ ÊÈ Æ ÈË ÂÓ ÏÚ Ï ÈÒ ÔÈ Æ ÍÈÏÚ ÚÈÙ Ó Ê ÏÎ ÍÈ ÌÈ Â È Â Ú ÈË ÂÓ ÌÈÈÁ  ÆÆÆ øúè ˆ Ï ÍÏ ÚÂ Ó ÂÂ È ÂÓ Ê Â ÈÒÙ Â Ú ÂÚÈ ˆ ˆ ÌÈ Â ÌÈ Ê ÌÈ Ú Ì Â ÌÈ Â È Ì ÌÈÎ Á Â Ú Â Ú ˆ ÆÌ Ó ˆÈ Ï ÂË Ì ÆÏÏÎ Â Ï ÊÚ Ï ÔÈ ßÁÒ ÌÈ
Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ øúâ ÓÂ ÚÈ ˆÓ Â È ÈÓ Æ אנשים שהשיבו בסקר שיש סיכוי קלוש שיצביעו או שאין כלל סיכוי כזה מוגדרים כ לא מצביעים לצורך הניתוחÆ מתוך אותה הקבוצה כשליש דיווחו כי הסיכוי שיצביעו בעתיד קלוש ואילו שני שלישים השיבו כי אין סיכוי שיצביעו קבוצת הלא מצביעים היא כשליש מכלל המדגם Æ מתוך כל הקבוצה הזו של הלא מצביעים דיווחו כשליש שהשתתפו בבחירות Æ π בסקרי בחירות נהוג להניח כי רק אנשים העונים כי ודאי שיצביעו או לפחות שהסיכוי שיצביעו גבוה אכן מצביעים בפועלÆ על כך מתבססת ההנחה שרבים הסיכויים שהמשיבים שהוגדרו כאן כלא מצביעים אכן לא יצביעו בבחירות הקרובות ועל כן חשוב לעמוד על מאפייניה של קבוצה זוÆ תפיסותיהם הכלליות של אנשי קבוצה זו שליליות יותר מאלה של קבוצת המצביעים שיעור קטן יותר בקרבם חושבים שהמדינה הולכת בכיוון הנכון לעומת מהמצביעים הסבורים כךÆ שיעור גבוה יחסית מביעים אי שביעות רצון מחברי הכנסת הערבים רק הסכימו לאמירה חיובית לגבי חברי הכנסת לעומת מחצית מקבוצת המצביעיםÆ אשר לשלושת התחומים שעל סדר היום שנבדקו בסקר נושאים חברתיים כלכליים הזכויות הפוליטיות של הערבים והסכסוך הישראלי פלסטיני שיעור גבוה יותר בקבוצת הלא מצביעים חושבים כי חברי הכנסת אינם פועלים בנחרצות מספקת ביחס לכל התחומים לעומת המצביעים אם כי באותו סדר עדיפויותÆ ÌÈ ÈËÈÏÂÙ Ï ÂÈÂÙÈ Ú È Ò ÌÈ ø ÙÒÓ Ó Â È Ó ÂÁÙ È Ó ÂÈ Â ÌÈ ÒÂÚ ÌÈ Ú ÌÈÎ Á Ì Ì Ó ÏÏÎÓ ÂÚÈ מעט מדי ברמה מספקת µ יותר מדי נושאים חברתייםØכלכליים דיור רווחה בריאות חינוך מעמדØזכויות פוליטיות של הציבור הערבי הסכסוך הישראלי פלסטיני µ ± ± ±
ÌÈ ÈËÈÏÂÙ Ï ÂÈÂÙÈ Ú È Ò ÌÈ ø ÙÒÓ Ó Â È Ó ÂÁÙ È Ó ÂÈ Â ÌÈ ÒÂÚ ÌÈ Ú ÌÈÎ Á Ì ÌÈÚÈ ˆÓ ÏÂ ÌÈÚÈ ˆÓ È Ó ÂÁÙ Â Ú ÂÚÈ נושאים חברתייםØכלכליים דיור רווחה בריאות חינוך מעמדØזכויות פוליטיות של הציבור הערבי הסכסוך הישראלי פלסטיני µ ± µµ π µπ ± ÁÓ È ˆÓÓ לא מצביעים מצביעים יתר על כן אנשי קבוצת הלא מצביעים מאמינים קצת פחות מהמצביעים שהאזרח מסוגל להשפיע על מקבלי ההחלטות באמצעות הבחירותÆ בקבוצת הלא מצביעים רבים יותר המתנגדים לשירות אזרחי בכל צורה לעומת ± בקבוצת המצביעים יש לציין כי יותר ממחצית הלא מצביעים מקבלים את הנוסח המפורט של השירות האזרחי כפי שהוצג בסקר ותומכים בו כלומר הם מגלים גמישות בעניין Æ מעניין כי כאשר נשאלו ישירות מהן הסיבות להצביע או לא להצביע הסיבות להצביע שהזכירו הלא מצביעים אינן שונות מהסיבות שהזכירו המצביעים לממש את זכויותיהם כמיעוט לשפר את העתיד ולהשתתף בדמוקרטיהÆ עם זאת הסיבות לא להצביע אימתו באופן מובהק את הדברים שנשמעו בקבוצות המיקוד לגבי ייאוש עמוק מהמערכת הפוליטית ומהדמוקרטיה הישראלית בכלל ± אינם מאמינים בדמוקרטיה הישראלית לעומת π± מבין המצביעיםª ± אינם מאמינים ביכולתם להשפיע כפול מהבלתי מאמינים שבקרב המצביעים Æ π
כשמחברים יחד את שיעורי המשיבים על שתי שאלות אלה מתברר כי מחצית הלא מצביעים אינם מוצאים סיבה לסמוך על המערכת או להשתתף ב טקס של הדמוקרטיה Æ רק ± ציינו שאינם מצביעים בשל בעיות טכניות למשל אין הם יודעים איך להצביע לעומת בקרב המצביעים Æ כלומר הבעיה אינה טכנית ומקורה בניכור עמוק כלפי המערכת הפוליטית ובחוויית האזרחות כבני קבוצת מיעוט בישראלÆ π Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ הפילוח הדמוגרפי לפי גיל לפי מגדר או לפי השכלה של קבוצת האנשים שאינם מתכוונים להצביע אינו מעלה הבדלים ביחס לקבוצת המצביעיםÆ המגמות המוכרות לנו מהעולם נטייה של צעירים בעולם המערבי להצביע פחות והנטייה של נשים בעולם הערבי להצביע פחות אינן נוכחות במדגם זהª קבוצת הלא מצביעים מתפלגת לפי גיל ומין כמו קבוצת המצביעיםÆ לעומת זאת נמצאו הבדלים בין הקבוצות במשתנה הדת ± מהלא מצביעים ו ± מהמצביעים הזדהו כנוצריםª רק מהלא מצביעים מוסלמים לעומת מהמצביעיםª תיארו את עצמם כחילונים לעומת מהמצביעיםª רק µ מהלא מצביעים דתיים או דתיים מאוד לעומת מהמצביעיםÆ Ú ˆ ÂÚÈ ÏÚ Ï ÂÈ Ë ËÒ È Æ Ú ˆ Ó ÌÈÚÈ Ó ÌÈ ÒÓ השיח סביב הבחירות עלול להרתיע בוחרים בכלל וגם אנשים שכיום מתכוונים להצביע ולמנוע מהם להשתתף בבחירותÆ נבדקו ארבעה מסרים נפוצים המרתיעים אזרחים ערבים מפני השתתפות בבחירות כפי שעלו בקבוצות המיקוד עד שלא ייכנסו צעירים למערכת הפוליטית אין למי להצביעª ±Æ השתתפות בבחירות מספקת עלה תאנה לדמוקרטיה הישראליתª Æ מפלגה ערבית לעולם לא תיכנס לקואליציהª Æ המפלגות הערביות אינן מסוגלות לשנות דבר בישראלÆ Æ המסרים הללו השפיעו לרעה על רצונם של חלק מהמשיבים להצביע אם כי לא על רובם בשיעור שנע בין µ ל וזאת באופן כמעט אחיד בקרב האנשים שכיום מתכוונים להצביע ובקרב האנשים שאינם מתכוונים להצביעÆ
ÌÈ מאוד קצת Ú ˆ Ó ÌÈÚÈ Ó ÌÈ ÒÓ øúè ˆ ÌÈÈÂÎÈÒ È Ó Â ÈÁÙÓ ÒÓ ÈÓ ÂÊÈ Ì Ó ÏÏÎÓ ÈÁÙÓ ÂÚÈ ± ± ± ±π לעולם לא תיכנס מפלגה ערבית לקואליציה עד שלא יהיו מנהיגים חדשים אין למי להצביע המפלגות הערביות אינן מסוגלות לשנות דבר במערכת הפוליטית הישראלית ÁÓ È ˆÓÓ השתתפות הערבים בבחירות מספקת עלה תאנה לדמוקרטיה הישראלית ± ±µ ± µ Ú ˆ ÌÈ ÂÚÓ ÌÈ ÈÁ Â ÌÈ ÒÓ משתתפי הסקר התבקשו להגיב על סדרה של טיעונים בעד השתתפות בבחירות שנועדו לדמות את המציאות שבה הם חיים ולשקף את השיח מסביבםÆ הטיעונים נבנו על סמך חשיבה של צוות יוזמות קרן אברהם ולאחר בדיקה ראשונית בקבוצות המיקוד וסוננו ולוטשו על פי התובנות שעלו בקבוצות המיקודÆ הטיעונים כללו גם מסרים לגבי פעילות של נשים בפוליטיקה ולגבי הגברת נוכחותן בתחום זהÆ המסרים בעלי ההשפעה החיובית ביותר מתוך המסרים בעד השתתפות בבחירות עסקו בהיבט הרציונלי של הבחירות ובחשיבותן בשינויים מוחשים במבנה המפלגתי במבחר המועמדים ובפן הסמלי של מימוש זכויות המיעוט בדמוקרטיהÆ יותר ממחצית המשתתפים במדגם השיבו כי מסרים אלה מגבירים את הסיכוי שיצביעוÆ מסרים אלה השפיעו באופן דומה גם על האנשים שכיום אינם מתכוונים להצביע ויותר ממחציתם השיבו כי המסר מגביר או מגביר מאוד את הסיכויים שיצביעוÆ נבדקו עוד ארבעה מסרים אשר עודדו הצבעה במידה פחותה הן בקרב האוכלוסייה הכללית והן בקרב אנשים שכיום אינם מתכוונים להצביעÆ התרשימים להלן מפרטים את ארבעת המסרים או התרחישים המגבירים את סיכויי ההצבעה בקרב כלל המדגם ובקרב קבוצת הלא מצביעים
Ú ˆ ÌÈ ÂÚÓ ÌÈ ÒÓ øúè ˆ ÌÈÈÂÎÈÒ ÈÁÙÓ Â È Ó ÒÓ ÈÓ ÂÊÈ Ì Ó ÏÏÎÓ È Ó ÂÚÈ µ ÌÈ ± µπ מאוד קצת כיום מצביעים רק ªµ ככל שירבו המצביעים יגדל ייצוג הערבים בכנסת כל המפלגות הערביות מחליטות להתאחד לרשימה אחת כדי לחזק את כוחן ±π ±µ Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ צעירים וצעירות מצטרפים להנהגה הפוליטית הערבית הצבעה היא מימוש זכותי הדמוקרטית להשמיע את קולי ± µ Ú ˆ ÌÈ ÂÚÓ ÌÈ ÒÓ µ µ øúè ˆ ÌÈÈÂÎÈÒ ÈÁÙÓ Â È Ó ÒÓ ÈÓ ÂÊÈ Ì Ó ÏÏÎÓ È Ó ÂÚÈ אם לא מצביעים הקול של הערבים במדינה ייעלם ± ± ± ± ± µ ÌÈ מאוד קצת המפלגות היהודיות מעמידות בראש סדר היום את סוגיית השוויון בין ערבים ויהודים ± µ שיטת הממשל תשונה ויישמרו לערבים מקומות בכנסת לפי שיעורם באוכלוסייה ± π כל המפלגות הערביות יחד קוראות לאזרחים הערבים לצאת ולהצביע ± ± µ
Ú ˆ ÌÈ ÂÚÓ ÌÈ ÒÓ øúè ˆ ÌÈÈÂÎÈÒ ÈÁÙÓ Â È Ó ÒÓ ÈÓ ÂÊÈ ÌÈÚÈ ˆÓ Ï ˆÂ È Ó ÂÚÈ כיום מצביעים רק ªµ ככל שירבו המצביעים יגדל ייצוג הערבים בכנסת כל המפלגות הערביות מחליטות להתאחד לרשימה אחת כדי לחזק את כוחן צעירים וצעירות מצטרפים להנהגה הפוליטית הערבית ± ±π ± µ µπ µ ÌÈ מאוד קצת ÁÓ È ˆÓÓ הצבעה היא מימוש זכותי הדמוקרטית להשמיע את קולי ± ± µ Ú ˆ ÌÈ ÂÚÓ ÌÈ ÒÓ øúè ˆ ÌÈÈÂÎÈÒ ÈÁÙÓ Â È Ó ÒÓ ÈÓ ÂÊÈ ÌÈÚÈ ˆÓ Ï ˆÂ È Ó ÂÚÈ ÌÈ אם לא מצביעים הקול של הערבים במדינה ייעלם ±µ מאוד קצת המפלגות היהודיות מעמידות בראש סדר היום את סוגיית השוויון בין ערבים ויהודים שיטת הממשל תשונה ויישמרו לערבים מקומות בכנסת לפי שיעורם באוכלוסייה ± כל המפלגות הערביות יחד קוראות לאזרחים הערבים לצאת ולהצביע ± ± µ
Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ ÂÈ Ú Â ÏÙÓ ÂÁÈ על פי התוצאות המוצגות כאן נראה כי איחוד בין המפלגות הוא צעד חיוני להעלאת שיעור ההשתתפות בבחירות µπ מכלל משתתפי המדגם סברו כי האיחוד מגביר את סיכויי הצבעתם במידה זו או אחרת וכך גם µ מקרב האנשים שכיום אינם מתכוונים להצביעÆ רק µ מכלל משתתפי המדגם סברו שאיחוד המפלגות אינו מעלה ואינו מוריד ורק ± סברו שצעד כזה מפחית את סיכויי ההצבעה שלהםÆ האפשרות של איחוד בין המפלגות הערביות עלתה גם בקרב המשתתפים בקבוצות המיקודÆ יש לציין כי איחוד המפלגות לא הוצע למשתתפים בקבוצות כמעט כל הקבוצות העלו את האפשרות הזו ביוזמתןÆ קריאה של כל המפלגות הערביות יחד לאזרחים הערבים לצאת להצביע משמעה כי מנהיגי המפלגות אומרים כי ההצבעה היא ערך משותף העומד מעל לדעות פוליטיותÆ קריאה כזו מגבירה את סיכויי ההצבעה בקרב מכלל אנשי המדגם µ סברו שאין היא מעלה ואינה מורידה את סיכויי הצבעתם ו ±± סברו שקריאה זו דווקא מפחיתה את הסיכוי שיצביעוÆ ÌÈÈ È Ú ÌÈ ÈÁ נוסף על המסרים שנועדו לעודד הצבעה נבדקו גם כמה תרחישים אפשריים המייצגים שינויים במערכת הפוליטיתÆ אין סיבה להניח מראש כיצד ישפיעו מסרים אלה על הנשאלים והם עשויים לעודד הצבעה אך גם להרתיעÆ
µ ± Ú ˆ ÌÈ ÂÚÓ ÌÈ ÈÁ øúè ˆ ÌÈÈÂÎÈÒ ÈÁÙÓ Â È Ó ÈÁ ÈÓ ÂÊÈ ÌÈÚÈ ˆÓ Ï ˆÂ Â Ì Ó ÏÏÎÓ È Ó ÂÚÈ π ÌÈ לא מצביעים מאוד לא מצביעים קצת המפלגות הערביות ייפסלו בבחירות יתגברו מגמות הדרהØ גזענות נגד ערבים µ ± µ± ± µ µ ±µ ± π ± ± π ± לא מצביעים כלל המדגם כלל המדגם מאוד כלל המדגם קצת לא מצביעים כלל המדגם לא מצביעים כלל המדגם מנהיגים יהודים קוראים לשיתוף פעולה יהודי ערבי בניהול המדינה לא מצביעים כלל המדגם יהיה שריון לשרים ערבים בממשלה ÁÓ È ˆÓÓ התרחיש המעודד ביותר להצביע בקרב כלל המדגם וגם בציבור הלא מצביעים הוא שריון מקום לשר ערבי בממשלהÆ נראה כי הדבר ייחשב כהתחלה של מענה על התחושה כי המערכת אינה נותנת ייצוג לציבור הערבי והוא משתלב עם התחושה כי הסיבה העיקרית להצביע היא מימוש זכויות המיעוטÆ ייצוג בממשלה ולא רק במפלגות בכנסת מגשים את רצון המיעוט להשתתף בקבלת ההחלטות ולהשפיע עליהÆ בקבוצות המיקוד עלתה תחושה של חשש מפני מחיקת הנוכחות של הערבים בישראל מנחה מה זה הצבעה עבורךø תשובה שיש לי קולÆ להביע את דעותייÆ אני קיימת שומעים את קולי אני מצביעה עבור מי שאני רוצהÆ מנחה ומה אם היה חוק שאסור לערבים להצביעø נשים סחßנין תשובה זה יהיה כאילו אני לא קיימתÆ
עוד עולה מהנתונים כי תרחישים שליליים אינם מעודדים אנשים להצביע כאקט של מחאה או של התנגדות להתפתחויות שליליות למשל המשך הגזענות או פסילת מפלגות ערביותÆ ההדרה והביטויים הגזעניים ובעיקר פסילה של מפלגות ערביות המבקשות להתמודד בבחירות מגבירים את הרצון להצביע בקרב מעטים בלבדÆ µ Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ יותר ממחציתם של האנשים שאינם מתכוונים להצביע השיבו כי המשך מגמות ההדרה והגזענות אינו משנה את הסיכויים הנוכחיים שיצביעו ואף מפחית אותםÆ שלושה רבעים אמרו כך בתגובה על האפשרות שמפלגות ערביות תיפסלנהÆ ממצאים אלה מעידים על האפשרות שהמשך מגמות ההדרה של החברה הערבית מהמרחב הציבורי ידחוף עוד ועוד אנשים אל מחוץ למערכת הפוליטית ואל מחוץ לחברה הכלליתÆ לא זו בלבד שהדבר אינו מגביר את הסיכויים שיצביעו וכך ישתתפו במוסדות הדמוקרטיה והחברה הישראלית אף יש לשער שהתסכול שעלול להיווצר יתבטא לבסוף בזירות מחוץ למערכת הפוליטיתÆ ÚÈ ÈÏ Æ ניתן לחלק את אוכלוסיית המדגם לארבע קבוצות לפי דפוס ההצבעה בעבר ולפי הכוונות לעתיד ± ÌÈ הצביעו ב π מתכוונים להצביע בבחירות הבאות המצביעים המתמידים המצביעים החלשים ±µ לא הצביעו ב π לא מצביעים חזקים מתוכם לא מצביעים עקשניים ± לא מצביעים פוטנציאל ± לא מתכוונים להצביע בבחירות הבאות
ÌÈ ÈÓ Ó ÌÈÚÈ ˆÓ בקבוצה זו נכללים אנשים שהצביעו ב π ומתכוונים להצביע גם בעתידÆ חלקם מכלל המדגם הוא ואלה מאפייניהם התומכים הנלהבים ביותר בזכותן של נשים לבחור לעבוד תומכים מאוד השיעור הגבוה מכולם ª התומכים הנלהבים ביותר בהשכלה גבוהה לנשים תומכים מאוד השיעור הגבוה מכולם ª חושבים שנשים מנהיגות טובות לא פחות מגברים השיעור הגבוה מכולם מסכימים לעומת בקבוצות האחרות ª ÁÓ È ˆÓÓ היחידים שציינו תחום אחד שבו חברי הכנסת הערבים פועלים במידה מספקת הסכסוך עם הפלסטינים Æ יש לציין שגם בקבוצה הזאת רוב מובהק כשני שלישים חושבים כי חברי הכנסת אינם עושים די בנושאים חברתייםª תומכים בהשתתפות בשירות אזרחי כשליש מתנגדים לכל סוג של שירות לעומת כמחצית בשלוש הקבוצות האחרותÆ הסיבה לתמיכה בשירות המדורגת במקום הראשון בקבוצה זו אידאליסטית למדי תרומה לקהילהª הסיבות בעד הצבעה הן מעשיות וגם סמליות הרוב סבורים כי ההצבעה מאפשרת להשפיע על מקבלי ההחלטות µ הקבוצה היחידה שבה היה רוב שסברו כך ומאמינים בחובה להשתתף בדמוקרטיהÆ שליש שיעור גבוה מכל הקבוצות בחרו ב השתתפות בדמוקרטיה כסיבה החשובה ביותר להצביעÆ ÌÈ ÈÚˆ Â ÌÈ ÏÁ ÌÈÚÈ ˆÓ בקבוצה זו נכללים משיבים שלא הצביעו בבחירות הקודמות אם משום שבחרו לא להצביע ואם משום שטרם היו בגיל המתאים אך מתכוונים להצביע בעתידÆ חלקם מכלל המדגם µ± ואלה מאפייניהם הצהירו שבכוונתם להצביע בבחירות הקרובות אך לא הצביעו ב π ולכן ייתכן שהכוונה להצביע לא תתבטא בהצבעה בפועל משום שדפוס ההצבעה בעבר משפיע על ההתנהגות הפוליטית בעתידª הקבוצה היחידה שבה יש רוב קטן של נשים µ לעומת גברים בתוך טעות הדגימה Æ שיעור גבוה יחסית מתגוררים באזור המרכז לא בתל אביב ª
שיעור גבוה במיוחד של צעירים הם בני ± Æ השיעור הגבוה הגיוני מאחר שחלקם היו צעירים מכדי להצביע ב π אך שיעור זה גבוה במידה רבה גם מזה שבקבוצת ה לא מצביעים החזקים Æ בסך הכול מהקבוצה הזאת הם בני ± ª אידאליסטים מגיבים בחיוב למסרים על נשים בפוליטיקה וחשוב להם להשמיע את קול המיעוט הערבי סיבה סמלית ª מאמינים פחות בתוצאות המעשיות של הבחירות על אף האידאליזםÆ בניגוד לקבוצת המתמידים הם מאמינים פחות ביכולתו של האזרח להשפיע על מקבלי החלטות דרך הצבעה פחות ממחציתם כביתר הקבוצות ª Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ ככלל מגיבים למסרים כמו קבוצת המצביעים המתמידים בין כמחצית עד כ אומרים כי המסרים החיוביים מגבירים את הסיכויים שיצביעו Æ המסר החזק ביותר ככל שירבו המצביעים יגדל ייצוג הערבים בכנסת Æ מהם אומרים כי מסר זה מגביר את הסיכויים שיצביעו ככל הנראה משום שהוא מדגיש את הצד המעשי של ההשתתפות בבחירותÆ ÌÈ È Ó Â Ï Â ÌÈÈÏ Èˆ ËÂÙ ÌÈÚÈ ˆÓ בקבוצה זו נכללים משיבים שאינם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות אבל דווקא הצביעו בבחירות Æ π חלקם בכלל המדגם ± ואלה מאפייניהם פסימיים יותר מהמשיבים בשתי הקבוצות הראשונות בקשר להנהגה הערבית ולסיכויים להשפיע יותר ממחצית µ אינם מאמינים כי אזרחים מסוגלים להשפיע דרך בחירות השיעור הגבוה מכולםª להבדיל מקבוצת הלא מצביעים החזקים ראו להלן הם מתקשים להשיב על השאלה עבור מי להצביע השיבו שבבחירות הקרובות אינם יודעים למי יצביעו בהנחה שיצביעו ª מגיבים כמו הלא מצביעים החזקים לרוב המסרים המעודדים הצבעה אך המסר שצעירים וצעירות חדשים מצטרפים לשורותיה של ההנהגה הפוליטית הערבית מעודד אותם במידה רבה יותר µ אומרים שהוא מגביר את הסיכויים שיצביעו לעומת בקרב הלא מצביעים החזקיםÆ
ÌÈ ÊÁ ÌÈÚÈ ˆÓ Ï בקבוצה זו נכללים משיבים שלא הצביעו בבחירות האחרונות וגם אינם מתכוונים להצביע בעתידÆ חלקם מכלל המדגם ואלה מאפייניהם אינם מצביעים מתוך עיקרון כאשר נשאלו למי היו מצביעים אילו אכן הצביעו כמעט מחצית השיבו שוב כי לא יצביעו כ ± מכלל האוכלוסייה וסביר כי בני הקבוצה הזאת רחוקים ביותר מכל אפשרות להשתתף בבחירות לעומת בני הקבוצות האחרות ª יותר מכל בני הקבוצות האחרות הם רואים בבחירות ערוץ לממש את זכויותיהם כמיעוט שליש מדרגים סיבה זו במקום הראשון ª הסיבה העיקרית לא להצביע אינם מאמינים בדמוקרטיה הישראלית ± ואינם מוצאים עבור מי להצביע Æ ÁÓ È ˆÓÓ øú Î Ï Ù ÈÓ בשאלון נשאלו המשיבים פעמיים לגבי כוונת ההצבעה פעם בתחילת הסקר עוד לפני השאלות על הנושאים העיקריים ופעם לאחר הטיעונים וריבוי שאלות על נושאים שונים לרבות המסרים בעד ונגד הצבעהÆ אף שבסוף הסקר נראה כי לא השתנה שיעור המשיבים שאמרו כי הם מתכוונים להצביע ניכרה תזוזה בתוך הסולם של רמת הסיכוי שיצביעוÆ כל משיב ששינה את התשובה לסיכוי טוב יותר גם מדרגה נמוכה בסולם לדרגה גבוהה יותר או מ אין סיכוי לתשובה מובהקת פחות כגון לא יודע נחשב לצורך ניתוח זה כמי שגברו הסיכויים שיצביעÆ ניתוח התשובות ביקש לאתר אילו מסרים ותרחישים עשויים להשפיע על בני קבוצה זוÆ חלקם של המשיבים שגברו הסיכויים שיצביעו מכלל המדגם הוא ואלה מאפייניהם µ מהם נשים גברים ככל הנראה בשל סדרת השאלות על השתתפות נשים בחיים הציבוריים ª אינם שונים מקבוצות אחרות באוכלוסייה במאפייניהם הדמוגרפיים האחריםª כשני שלישים אמרו בתחילת הסקר כי אינם מתכוונים להצביע כללÆ כשליש סברו כי יש סיכוי מסוים או קלוש שיצביעוª בתחילת הסקר איש לא השיב ש בטוח אצביע הקבוצה מוגדרת כך Æ כשנשאלו על כך בפעם השנייה בסוף הסקר כשליש השיבו שבטוח יצביעו ו ± השיבו כי קיים סיכוי מסוים שיצביעוÆ לאחר סדרת התרחישים והמסרים השיבו µµ כי יש סיכוי טוב
שיצביעו כ עברו מ אין סיכוי בתחילת הסקר ל סיכוי קלוש ו ± השיבו כי אינם יודעים לעומת אף לא אחד בתחילת הסקר Æ ÂÏÚ Ì Ú ˆ ÈÈÂÎÈÒ ˆÂ È ÏÚ ÂÈ ÌÈÚÈÙ Ó ÌÈ ÒÓ האנשים שסיכוייהם להצביע גברו במשך הסקר ענו בדפוס כללי כמו כלל האוכלוסייהÆ π המסר כיום מצביעים רק µ מהערביםª ככל שירבו המצביעים יגדל ייצוג הערבים בכנסת הגביר את סיכוייהם של מבני קבוצה זו להצביעª Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ התרחיש שלפיו המפלגות הערביות יתאחדו הגביר את סיכויי ההצבעה בקרב ±µ מבני קבוצה זוª האפשרות שיהיה שריון לשרים ערבים בממשלה הגבירה את סיכוי ההצבעה בקרב מבני קבוצה זוª µ התרחיש שלפיו שיטת הממשל תשתנה כך שישוריינו מקומות לערבים בכנסת לפי שיעורם באוכלוסייה הגביר את סיכויי ההצבעה בקרב µ מבני קבוצה זוª האפשרות שצעירים וצעירות ערבים יצטרפו לפוליטיקה הגבירה את סיכויי ההצבעה בקרב µ מבני קבוצה זוª התרחיש שלפיו אישה תיבחר ליו ר המפלגה שבה אתה תומך השפיע לחיוב על סיכויי ההצבעה בקרב מבני קבוצה זוÆ לסיכום נראה כי קהלי היעד השונים מסכימים באופן כללי כי ברמה הסמלית נודעת חשיבות להשתתפות בבחירות הן חשובות לדמוקרטיה והן מאפשרות לערבים להשמיע את קולםÆ הקבוצות חלוקות בעיקר בדעה על המשמעות המעשית של הבחירות ועל האפשרות להשפיע על המערכת הפוליטית בפרט ועל חייהם של הערבים והאזרחים במדינה בכללÆ כלומר ככל שפוחת האמון בהשפעה המעשית של הבחירות פוחתים סיכויי ההצבעה או לחלופין גוברים הסיכויים שלא יצביעו גם אם דעתם על ההשתתפות בבחירות חיובית Æ לכן המסרים המדגישים את ההשפעה המעשית של הבחירות ככל שרבים יותר מצביעים כך גוברת יכולתם להשפיע או המבטיחים שינויים מוחשיים במערכת הפוליטית בישראל כגון איחוד המפלגות הערביות מעודדים גם אנשים שאינם מתכוונים להצביע להשתתף בבחירותÆ מגמה זו מעידה על כך שרוב האזרחים שאינם מתכוונים להצביע אינם מ נÀעים מרצון לבדלנות או מחוסר עניין בהשתתפות אלא מהתחושה שההצבעה אינה אפקטיביתÆ
ÓÂ ÌÈ 3 ÌÈÈÏÏÎ ÌÈ ˆÓÓ Æ ממצאי המחקר מצביעים על תמיכה ברורה בחיזוק מעמד האישה בחברה הערביתÆ רוב גדול ואחיד יחסית בכל קבוצות האוכלוסייה תומך בעקרונות הבסיסיים חשוב שנשים תרכושנה השכלה גבוהה π ויש להן הזכות לבחור אם לעבוד מחוץ לבית Æ רוב צנוע יותר אבל עדיין מובהק מסכים לאמירה שנשים הן מנהיגות פוליטיות טובות לא פחות מגבריםÆ התוצאות מעידות על הסכמה רחבה בנושאÆ גם אם התמיכה היא ברמת ההצהרה בלבד תוצאות כה חזקות מצביעות על נורמות בחברה הערביתÆ עם זאת ניתן להבחין בשוני בעוצמת מובהקות התמיכה בין הקבוצות השונות באוכלוסייהÆ ראשית ואין בכך משום הפתעה תמיכתן של הנשים חזקה יותר בשלושת המדדיםÆ ÁÓ È ˆÓÓ מהנשים אומרות שחשוב מאוד שנשים תרכושנה השכלה גבוהה לעומת π מהגבריםª מיעוט של מהגברים תומכים מאוד מבין האפשרויות של מאוד ו די מסכימים בזכות האישה לבחור בעבודה לעומת מהנשיםª מהנשים מסכימות מאוד שנשים מנהיגות טובות כמו גברים אך רק רבע מהגברים השיבו כךÆ יש פער מסוים בין מוסלמים ונוצרים בנושא זה מעניין כי הבדל מועט נמצא בין אנשים המגדירים את עצמם כדתיים או כחילוניים π מהמוסלמים תומכים מאוד בזכות הנשים לבחור לצאת לעבודה לעומת מהנוצריםª שליש מהמוסלמים מסכימים מאוד שנשים מנהיגות טובות לא פחות מגברים לעומת מהנוצריםª התמיכה הכוללת בזכות הנשים לבחור לעבוד גבוהה מאוד בקרב שתי הקבוצות של המוסלמים והנוצרים מעל ª בקרב אנשים בעלי רמות שונות של השכלה כמעט לא נמצאו הבדלים בתמיכהÆ למרות ההבדלים הקלים יש לציין שבאופן כללי ניכרת תמיכה רבה בעקרונות הבסיסיים של שוויון מגדרי בקרב כל הקבוצותÆ יתר על כן בקבוצת הנשים בסקר ניכרות מגמות של מרץ הן
תומכות בזכויות שתוארו בשיעור גבוה מהגברים בהפרש של µ ± נקודות האחוז ותמיכתן מצביעה על קונצנזוס כלומר תמיכה בשיעור של מעל Æπ כאשר נשאלו מה המקצוע הכדאי ביותר כדי להשתלב במעגל העבודה נשים רבות יותר בחרו בכל אחד מהמקצועות שהוצעו לעומת הגברים פרט לתחום אחד והוא מדעים וטכנולוגיה עילית בדומה למקומות אחרים במערב נשים נוטות לבחור בטכנולוגיה עילית בהנדסה ובמדעים פחות מגבריםÆ עם זאת המגמה הכללית ברורה נשים בעלות דחף גדול יותר לרכוש השכלה גבוההÆ ± Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ ובכל זאת כאשר נשאלו המשיבים על הצעדים הנדרשים לקידום נשים עלתה תמונה של סדר עדיפויות שונה בין גברים ונשיםÆ נשים רבות יותר לעומת גברים בחרו באפשרות של הגנה מפני אלימות ובתעסוקה כצעדים הדחופים ביותר ואילו גברים רבים יותר בחרו בהשכלהÆ דפוס זה מעיד שנשים עדיין עסוקות יותר בהישרדות בסיסית בטווח המידי כפי שמראה התרשים שלהלן ÌÈ ÓÚÓ ±± ÌÈ ÂÈ ÛÂÁ Â Â Á ÈÂ È Ó ÌÈ ÓÚÓ ÂÙÈ Ï ÌÈ ÌÈÈÂ È ÔÈ Ó ÌÈ Â ÌÈ ÂÚÈ ø ÂÈ Ú ÌÈ Ï נשים גברים ± ±± ±± ±µ µ ± µ השכלה גבוהה הגנה מפני אלימות תעסוקה שוויון בחברה הישראלית שוויון בחברה הערבית כולם באותה מידה
Ú ˆ Â ÌÈ Æ ÂÈÓÈËÙÂ נשים מדווחות על השתתפות בבחירות לא פחות מגבריםÆ כמו הגברים הן בטוחות קצת פחות לגבי כשירותן של מנהיגות לעומת תמיכתן הרחבה מאוד בזכויותיהן הבסיסיות השכלה ועבודה ובכל זאת רוב גדול מסכימות כי נשים הן מנהיגות טובות לא פחות מגברים כ Æ הן גם אופטימיות בדבר האפשרות להשפיע על מקבלי ההחלטות דרך בחירות רוב זעיר של ±µ מאמינות שאפשר להשפיע דרך בחירות לעומת ± בקרב הגבריםÆ שיעור נמוך במידה רבה בקרב הנשים השיבו כי אינן מאמינות בדמוקרטיה הישראלית כסיבה לא להצביע ± לעומת ± בקרב הגברים Æ ÁÓ È ˆÓÓ Â È Ï לעומת זאת בדומה לנשים בחברות אחרות הן בחברה היהודית בישראל והן במקומות אחרים בעולם נשים בוחרות לא לענות על שאלות העוסקות בפוליטיקה ובנושאים ציבוריים בכלל בשיעור כפול לפחות מזה שבקרב גבריםÆ הממצא אינו ייחודי לחברה הערבית בישראל אך עובדה זו אינה מפחיתה מהצורך להשקיע בחינוך למודעות פוליטית בקרב נשיםÆ למצב זה השפעות מובהקות על השתתפות נשים בבחירות כשנשאלו מה הסיבה העיקרית שמרתיעה אותן מלהשתתף בחרו בסיבה טכנית מתוך הרשימה לא ברור לי איך או לא חשבתי על זה שיעור כפול משיעור הגברים שענו כךÆ סיבה זו הגיעה למקום השני בקרב הנשים בהפרש של שתי נקודות בלבד מהתשובה הראשונה אין מנהיגים ראויים Æ ÌÈ ÂÙ Â ÈÚÏ È Ë ËÒ הנשים גילו צימאון למידע על ההצבעהÆ הן הגיבו בתמיכה רבה יותר ובהתלהבות גבוהה יותר מבחינת דרגת התמיכה לכל המסרים שנועדו לעודד הצבעהÆ פרט למסרים ספורים שבהם הייתה התמיכה חלשה יותר כמו פסילת המפלגות הערביות והצטרפות צעירים וצעירות לפוליטיקה רוב הנשים תמכו במסרים אלה אך לא יותר מגברים שיעור גבוה יחסית של נשים אמרו כי המסרים מגבירים או מגבירים מאוד את הסיכויים שתצבענהÆ ההפרש ביחס לגברים נע סביב ± נקודות האחוזיםÆ
Ú ˆ ÌÈ ÂÚÓ ÌÈ ÒÓ øúè ˆ ÌÈÈÂÎÈÒ ÈÁÙÓ Â È Ó ÒÓ ÈÓ ÊÈ ÌÈ Â ÌÈ È Ó ÂÚÈ ± ÌÈ Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ נשים גברים הרשימות הערביות מתאחדות נשים גברים אם לא מצביעים קול ערבים ייעלם נשים גברים הצבעה מימוש זכויות דמוקרטיות נשים גברים יותר יצביעו יותר ייצוג בכנסת µ ± ± ± µ ± π µ ± ±π µ ± ± µ ±± µ ±µ π ± π נשים קצת נשים מאוד גברים קצת גברים מאוד פער גדול יותר בין גברים ונשים מתגלה ביחס לאפשרות של שילוב נשים בהנהגה הפוליטיתÆ אפשרות זו משפיעה לחיוב על הצבעת נשים יותר משהיא משפיעה על הצבעת גברים התרחיש שלפיו נשים ישולבו במקום ראלי במפלגה שבה אתה תומך העלה את סיכויי ההצבעה בקרב µ מהנשים ובקרב מהגברים והתרחיש שלפיו אישה תיבחר לראשות המפלגה שבה אתה תומך העלה את סיכויי ההצבעה בקרב µ מהנשים ובקרב מהגבריםÆ
µ ± Ú ˆ ÌÈ ÂÚÓ Ó Ï ÌÈ ÒÓ øúè ˆ ÌÈÈÂÎÈÒ ÈÁÙÓ Â È Ó ÒÓ ÈÓ ÂÊÈ Ì Ó ÏÏÎÂ ÌÈ ÌÈ È Ó ÂÚÈ ± ÌÈ נשים גברים כלל המדגם µ π µ ÁÓ È ˆÓÓ יש נשים במקום ריאלי ברשימה של המפלגה בה אתØה תומך אישה תיבחר לראש המפלגה שבה אתØה תומך מעניין לציין מסר שלא הרשים הן את הגברים והן את הנשים מפלגות יהודיות מעמידות את נושא השוויון בראש סדרי העדיפויות Æ ככל הנראה אנשים מתקשים להאמין שהצהרה כזאת תתורגם למעשיםÆ לסיכום הנשים נלהבות ואידאליסטיותª הן רוצות להתקדם להשפיע על החברה ולהשתתף בחיים הציבורייםÆ שני מחסומים עיקריים מגבילים אותן כעת ± השמרנות של החברה הערבית והיהודיתª הניתוק השכיח בכל העולם בין נשים לפוליטיקה ככל הנראה בשל תפיסות נפוצות כי הפוליטיקה היא זירה של גבריםÆ עובדה היא שתפיסה זו כבר השתנתה בעיניי רוב משתתפי הסקר גם הגברים וכעת נותר רק לחתור במרץ ולהכליל את הנשים בחיים הציבוריים דרך חינוך ופעילות להעלאת המודעותÆ
ÌÂÎÈÒ4 µ Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ התובנות מקבוצות המיקוד והנתונים הכמותיים שעלו מהסקר מראים כי שתי גישות שוררות בחברה הערביתÆ האחת מבוססת על תקווה למרות כל הבעיותÆ המצדדים בגישה אופטימית זו מאמינים כי אפשר להפחית את הבעיות בכמה דרכים השתתפות במוסדות המדינה הצבעה בבחירות לכנסת שירות אזרחי והשתתפות במעגל העבודהÆ הגישה השנייה מאפיינת אנשים מאוכזבים אשר מתחילים לאבד את התקווה שהאזרח הוא בעל יכולת כלשהי להשפיע על עתידוª הם היו רוצים להשתתף בבחירות והשתתפו בהן בעבר אבל חוו אכזבות ועל כן נואשוÆ שתי גישות אלה אינן מעידות שהחברה הערבית מחולקת לשתי קבוצות מובחנות לא נמצאו הבדלים גדולים מבחינת המאפיינים הדמוגרפיים בין המצדדים בכל גישה ובאנשים הנוטים לגישה האחת ניתן למצוא גם מאפיינים של התומכים בגישה השנייהÆ חשוב להכיר בעובדה שיש תנודה כל אדם אשר משתתף כיום בבחירות עלול להירתע מכך בעתיד וגם להפך אנשים אשר אינם מצביעים כיום עשויים להצביע בעתיד אם ישתכנעו שכדאי להם לעשות כןÆ המסרים המעודדים ביותר להצביע בקרב כלל האוכלוסייה וגם בקרב האנשים הנוטים לאי השתתפות היו המסרים המבטיחים שינויים מעשיים במערכת הפוליטית ובהוויה הפוליטית בישראל נוסף על המסרים שעניינם הפן הסמליÆ מסרים שליליים העשויים לעודד הצבעה מתוך הפחדה למשל ייפסלו מפלגות ערביות הגזענות תגבר וכוß נמצאו לא יעיליםÆ אפשר לראות את כל החברה הערבית כקהל יעד שיש לעודדו להשתתף בבחירות אך בראש סדר העדיפויות עומדת קבוצת האנשים המתכוונים להצביע אבל ייתכן שלא יעשו זאת וכן אנשים שאינם מתכוונים להצביע כעת אבל הצביעו בעבר ומגלים פתיחות לכךÆ בה בעת כדאי לחזק את האנשים המתכוונים להצביע ובטווח הארוך גם לפעול לשינוי עמדות בקרב קבוצת האנשים שאינם נוהגים להצביע כללÆ ככלל הסקר מראה כי נשים מגלות פתיחות והתלהבות רבה ויש לתמוך בדחף שלהן להשתלב בתחום המקצועי החברתי והפוליטיÆ בה בעת חשוב לקרבן לפוליטיקה ולחיים הציבוריים בכלל שבינתיים נחשבים לזירה זרה עבור רבות מן הנשים הערביות בארץÆ
ˆÏÓ Â Â Â Ù ÂˆÏÓ Â Â Â מחקר זה נועד להבין לעומקה את הירידה החדה שחלה בשיעורי ההצבעה של הציבור הערבי בישראל בעשור האחרוןÆ ירידה זו מעוררת דאגה בלבם של כל הרוצים בשילובם של האזרחים הערבים בחברה הישראלית כאזרחים שווים ומעורביםÆ תוצאות המחקר מותירות מקום לאופטימיות הממצאים מראים כי רוב האזרחים הערבים בישראל מעוניינים להשתתף בחייה של החברה הישראלית וכי ההחלטה של חלקם שלא להצביע אינה נובעת בדרך כלל מאדישות או מדחיית רעיון ההשתתפות על הסף אלא משיקול מעשי של היעדר תועלתÆ למרות הוויכוח הער בחברה הערבית בעד ונגד השתתפות בבחירות מסיבות אידאולוגיות ועל אף הפעילות הפוליטית הענפה בשני המחנות רבים מחליטים לא להשתתף בבחירותÆ מרבית האזרחים המחליטים כך אינם עושים זאת בשל רצונם להחרים את המשחק הפוליטי או בשל כוונתם להדיר את רגליהם מהחיים הדמוקרטיים אלא משום שהם סבורים שקצרה ידם מלהשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות במדינה הנוגעים כמובן גם לעתידםÆ למעשה הם מיואשיםÆ בקרב האזרחים המשתתפים בבחירות דווקא ניכרת תפיסה אידאולוגית של רצון להשתתף במשחק הדמוקרטי ולממש את זכותו של המיעוט בדמוקרטיה לצד אופטימיות יחסית ביחס לאפשרות להשפיע על תהליכים במדינה באמצעות ההצבעהÆ יש לציין כי מסרים הנוגעים לפן האידאולוגי של ההשתתפות בבחירות במדינה דמוקרטית הגבירו את סיכויי ההצבעה גם בקרב האזרחים שאינם מעוניינים להצביע בעת הזוÆ פרק זה מתאר את התובנות העולות מממצאי המחקר לצד המלצות ביחס לדרכים שבהן ניתן להגביר את תחושת האזרחות בקרב האזרחים הערבים בישראל בכלל ובקרב הנסוגים מהמרחב הציבורי בפרטÆ ÂÈÁ Ê ÂÈ ÂÒÏ ÂÙÈ Ú מהמחקר עולה בבירור כי הצבתן של סוגיות אזרחיות המשותפות ליהודים וערבים בראש סדר היום עשויה לעודד את השתתפותם של האזרחים הערבים בבחירותÆ הנושאים
Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ החברתיים כלכליים ובראשם החינוך העוני והאבטלה והפשיעה והאלימות דורגו על ידי משיבי הסקר כנושאים החשובים ביותר לטיפולÆ נושאים אלה עמדו בראש סדר העדיפויות גם כאשר נשאלו נשים וגברים לגבי נושאים הנוגעים לקידום מעמד הנשים בחברה הערביתÆ גם בקבוצות המיקוד העסיקו נושאים אלה בייחוד הפשיעה והאלימות את משתתפי המחקרÆ ברוח זו הביעו הנשאלים עמדה חיובית על פי רוב ביחס למחאה החברתית וראו בשותפות יהודית ערבית בנושאים אלה אפשרות מעודדתÆ אפשרות כזו תלויה ביכולת של המנהיגות המובילה אותה לנטרל את הגישה הרווחת בשיח הציבורי שלפיה פתרון הבעיות של קבוצה אחת בא על חשבון משאביה של הקבוצה השנייהÆ יש לחדד את ההבנה שטיפול בסוגיות אלה הן בחברה היהודית והן בחברה הערבית על הפתרונות הייחודים הנדרשים בכל אחת ישרת את החברה כולה בבחינת רווח לכול Æ win-win משתמע מכך כי על המפלגות הציוניות לבחון דרכים כיצד לכוון את סדר היום האזרחי שלהן לכלל אזרחי המדינה תוך התחשבות בציבור הערבי ובבעיותיו הייחודיותÆ כל עיסוק בנושאים כמו צדק חברתי יוקר המחיה בעיות הדיור החינוך הבריאות הגנת הסביבה ואחרים צריך לכלול את הציבור הערבי כחלק בלתי נפרדÆ על המפלגות הערביות לבחון אמצעים נוספים להצגת תרומתם של חברי הכנסת מטעמן בסוגיות האזרחיותÆ הגברת המודעות לעשייתם הרבה של חברי הכנסת בתחום החברתי עשויה להרים תרומה בלתי מבוטלת להגברת השתתפותם של האזרחים הערבים בבחירותÆ ÂËÏÁ Ï ÂÙ Â Ôˆ המחקר העלה בבירור כי האזרחים הערבים רוצים להשפיע במידה רבה על תהליכי קבלת ההחלטות במדינה ולהשתתף בהם באמצעות הצבעה בבחירות שתהא אפקטיביתÆ מקבוצות המיקוד עלה כי רבים חשים תסכול וייאוש לנוכח הצבעתם בבחירות קודמות למפלגות ציוניות וערביות כאחת משום שהיא לא הניבה שינויים במצבו של המיעוט הערבי בישראלÆ בנוסף עולה מהסקר כי רבים חשים שההנהגה הערבית בישראל אינה יכולה להשפיע על קבלת ההחלטות ונגזר גורלה להיות לנצח חלק מהאופוזיציהÆ הבנה זו אינה מגבירה את הרצון להצביעÆ כמיהתם של האזרחים הערבים לשותפות ממשית בקבלת ההחלטות באה לידי ביטוי בכך שהמסר היעיל ביותר בשורת המסרים שנבחנו הוא הפשוט ביותר ככל שירבו המצביעים הערבים כך יגדל ייצוגם בכנסת Æ מסר זה משפיע באותה מידה הן על מצביעים והן על הנמנעים מהצבעה על גברים ועל נשים ומשקף בבירור את הרצון של האזרחים הערבים להשפיעÆ הוא גם היה בעל ההשפעה החזקה ביותר בקבוצת הנשאלים שדיווחו במהלך
הסקר כי גברו הסיכויים שיצביעו מהם רבע מכלל משתתפי המדגם השיבו כי מסר זה מעלה את הסיכוי שיצביעוÆ גם התרחיש שדורג במקום השני בקבוצה זו איחוד של המפלגות הערביות למען חיזוק כוחן מעיד על רצון להשפעה רבה יותר במערכת הפוליטית מקבוצה זו העידו שתרחיש זה מגביר את הסיכוי שיצביעו ושיעורם של המשיבים כך מכלל המדגם היה דומה Æ הממצאים מלמדים כי ראוי שהמפלגות הערביות יבחנו את האפשרות לגבש מסגרת משותפת על מפלגתית שתעסוק בעידוד ההצבעה ותוכל לשכנע את הבוחרים בדבר חשיבותה של ההשתתפות בבחירותÆ האכזבה של הציבור הערבי מאי איחודן של המפלגות היא אחת הסיבות להימנעות מהצבעהª גם אם איחוד כזה אינו ראלי בשל ההבדלים האידאולוגיים והפוליטיים בין המפלגות כדאי להקים מסגרת משותפת לפחות לשם עידוד ההצבעהÆ חריגה מסוימת מדפוס זו ניכרת בהשפעה נמוכה מעט יותר של התרחיש לפיו ישוריינו מקומות לנציגים ערבים בכנסת על פי שיעור האזרחים הערבים באוכלוסייה רק π מכלל משתתפי המדגם השיבו שמסר זה יגביר את הסיכויים שיצביעוÆ אפשר לייחס זאת לכך שהאזרחים הערבים מעוניינים לא רק בייצוג הולם אלא בשותפות בשלטון קרי בקואליציה ובממשלהÆ תמיכה לעמדה זו ניתן למצוא בשיעור הגבוה של הנשאלים שהשיבו כי שריון לשר ערבי בממשלה כלומר הבטחה לייצוג גם סביב שולחן קבלת ההחלטות מגביר את הסיכויים שיצביעו µ מכלל משתתפי המדגם ±µ בקרב מי שאינם מתכוונים להצביע ו µ בקרב אנשי הקבוצה שבמהלך הסקר גברו הסיכויים כי יצביעו Æ המחקר מלמד כי האזרחים הערבים בישראל שואפים ל עסקה הוגנת השתתפות ממשית בחברה הישראלית בכל תחומי החיים כלכלה תעסוקה אקדמיה והחיים הפוליטיים ושותפות ממשית בקבלת ההחלטותÆ כלומר גם מי שכיום נסוג מהמרחב הציבורי מוכן לשוב ולהשתתף בו אם תהא ההשתתפות אפקטיבית ובעלת משמעותÆ חיזוק לתפיסה זו מספקות עמדות שעלו בסקר ביחס לשירות האזרחי כמחצית מהאזרחים הערבים אינם שוללים כל סוג של שירות אלא רוצים להם ולנבחריהם חלק משמעותי בעיצוב המנגנון ובניהולוÆ יתר על כן התמיכה בהתנדבות הממוסדת גוברת כאשר מוצע מודל החותר לצמצום הפערים בין יהודים וערבים בתעסוקה והשכלהÆ כדי לקדם את השתתפות הציבור הערבי בבחירות על המפלגות היהודיות להצהיר כי הן מייחסות חשיבות רבה להשתתפות ההנהגה הערבית בתהליכי קבלת ההחלטות בכל המעגלים ובוודאי בנושאים הנוגעים לאוכלוסייה הערביתÆ הצהרות מפי מנהיגים פוליטיים בדבר שילובם של נציגי הציבור הערבי במוקדי קבלת ההחלטות ואף בקואליציה ובממשלה ופתרון סוגיות שנויות במחלוקת כמו השירות האזרחי בהידברות עם ההנהגה הערבית עשויות לעודד הצבעהÆ ÂˆÏÓ Â Â Â
יש להדגיש כי המבקש לעודד את השתתפות האזרחים הערבים בבחירות באמצעות הבטחה להשתתפות אפקטיבית בקבלת ההחלטות במדינה חייב לנקוט משנה זהירות השתתפות שלא תניב תוצאות ממשיות תעורר אכזבה ותסכול ותחזק את המגמות הקיימות של ייאוש מהמערכת הפוליטיתÆ יש להקפיד שעידוד ההשתתפות בבחירות יניב שותפות אמיתית שתועלות בצדהÆ π Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ Â È Ó ÈÈ ÂÒ המחקר מציג תמונה מורכבת של המנהיגות בחברה הערביתÆ מחד גיסא השיבו מהנשאלים כי אינם יודעים מיהו הגורם שאפשר לסמוך עליו כי ייצג את המיעוט הערבי מול המדינהÆ מנגד רובם µ בחרו באחד מגופי ההנהגה הרשמיים חברי הכנסת הערבים המפלגות הערביות π ועד ראשי הרשויות הערביות וועדת המעקב העליונה Æ הנותרים ± נחלקים במידה שווה בין הרואים בארגוני החברה האזרחית את המייצגים הטובים ביותר שלהם ובין הסומכים על מנהיגי הדתÆ גם הממצאים ביחס לתפקוד חברי הכנסת הערבים מציגים תמונה מורכבת מידת האמון שחברי הכנסת מבצעים את תפקידם בצורה טובה עומדת על כ µ ובקבוצת המצביעים התמיכה רבה יותרÆ מידת אמון זו גבוהה יותר מזו שנתגלתה בקרב כלל הציבור ביחס לחברי הכנסת כולם וגבוהה עוד יותר מזו שהתגלתה בקרב הציבור היהודי בלבד במדד הדמוקרטיה לשנת ± Æ קבוצות המיקוד חשפו כי רבים סבורים שחברי הכנסת הערבים אינם יכולים לחולל שינוי ממשי עבור הציבור הערבי משום שהם מודרים ממוקדי הכוח וקבלת ההחלטות וממצא זה נתמך גם בסקרÆ האפשרות של איחוד המפלגות הערביות לשם הגדלת כוחן שבה ועלתה בקבוצות המיקוד אף שהמשתתפים לא נשאלו עליה וזאת למרות ההבדלים האידאולוגיים ביניהןÆ ממצאי הסקר חיזקו תפיסה זו ונמצא שרבים רוצים לראות התחזקות של ההנהגה הנבחרת בדמות איחוד המפלגות או שיתוף מובנה במוקדי הכוח וקבלת ההחלטותÆ לצד זאת הסקר מעיד על רצון להתחדשות מסוימת במנהיגות הערבית בייחוד באמצעות הצטרפות נשים וצעירים לזירה הפוליטיתÆ האפשרות של צירוף צעירים וצעירות להנהגה מגבירה את סיכויי ההצבעה בקרב מחצית מקבוצת הלא מצביעים והיא דורגה במקום הרביעי בין התרחישים המעודדים הצבעה בקבוצת הנשאלים שסיכוייהם להצביע השתפרו בזמן שחלף מתחילת הסקר ועד סופו Æ µ על כן על כלל המפלגות לשקול להציג פנים חדשות מועמדים ערבים צעירים נשים וגברים שיבטאו את קולותיהם של בני הדור הצעיר בציבור הערביÆ נראה כי מועמדים צעירים ובייחוד מועמדות עשויים להביא אל הקלפי מצביעים חדשים שכיום אינם מוצאים ביטוי להשקפותיהםÆ
ÈËÈÏÂÙ ÌÈ Â ÂÚÓ ÎÈÓ נראה שגם הצטרפותן של נשים רבות יותר למערכת הפוליטית עשויה לעודד השתתפות בבחירות בייחוד בקרב נשיםÆ הסקר מצביע על מוכנות לראות נשים בפוליטיקה בחברה הערבית יותר מ מכלל משתתפי המדגם הסכימו לאמירה שלפיה נשים הן מנהיגות פוליטיות טובות לא פחות מגברים Æ האפשרות של שילוב נשים בהנהגה הפוליטית משפיעה במידה רבה על רצונן של נשים להצביע התרחיש שלפיו נשים ישולבו במקום ראלי במפלגה שבה אתה תומך העלה את סיכויי ההצבעה בקרב µ מהנשים ובקרב מהגברים ª התרחיש שלפיו אישה תיבחר לראשות המפלגה שבה אתה תומך העלה את סיכויי ההצבעה בקרב µ מהנשים ובקרב מהגברים Æ ÂˆÏÓ Â Â Â µ ÔÂÈ  ÈË ÂÓ ÂÊÈÁ בקבוצות המיקוד עלתה בבירור התחושה שהדמוקרטיה בישראל אינה דמוקרטיה אמיתיתÆ המשתתפים קישרו את הדמוקרטיה באופן חד ערכי לסוגיית השוויון כלומר בהיעדר שוויון אמיתי לאזרחים הערבים בישראל אין דמוקרטיהÆ מהסקר עולה כי הצורך לטפל במצב הדמוקרטיה מדורג בתחתית סדר העדיפויות של האזרחים הערבים אחרי הנושאים החברתיים ואחרי הסכסוך הישראלי פלסטיניÆ ייתכן כי הדבר נובע מניסוח הנושא כ מצב הדמוקרטיה וכי ניסוח אחר כמו שוויון לאזרחים הערבים היה זוכה לתמיכה גבוהה יותר אך ברור כי סוגיית השוויון מגולמת ממילא בסוגיות החברתיות שזכו לדירוגים הגבוהים ביותר חינוך עוני ואבטלה ואלימות שבהן יש פערים גדולים בין יהודים וערבים הנובעים גם מהפליה ממוסדת כלפי האזרחים הערבים ומחזקים את תחושת חוסר השוויון שבה התמקדו המשתתפים בקבוצות המיקודÆ המסרים שנבחנו בסקר ממחישים שנושא השוויון הוא נושא מרכזי שהטיפול בו עשוי לעודד הצבעה µ מכלל משתתפי המדגם השיבו שהצבת נושא השוויון בין יהודים וערבים בראש סדר היום של המנהיגים היהודים תגביר את הסיכוי שיצביעוÆ בנוסף יותר ממחצית משתתפי המדגם בחרו בסיבות להצבעה המעידות על רצון לשותפות שווה במערכת הדמוקרטית מימוש זכויות המיעוט והשתתפות בתהליך הדמוקרטיÆ על כן על המפלגות הציוניות לבטא עמדות ברורות נגד יחס מפלה ובלתי שוויוני ונגד ביטויים של גזענות כלפי הציבור הערבי בישראלÆ ערבים רבים חשים כי הם מופלים לרעה וכי אין נוהגים בהם שוויון ואלה הסיבות העיקריות לתחושות התסכול והייאוש שמביאות לידי הימנעות מהצבעהÆ בעניין זה חשוב לציין כי מסרים שליליים הנוגעים להיחלשות הדמוקרטיה נמצאו בלתי יעילים בעידוד הרצון להצביע למשל טקטיקות של הפחדת הציבורÆ לדוגמה התרחיש
שלפיו מפלגות ערביות תיפסלנה מגביר את סיכויי ההצבעה רק בקרב ממשתתפי המדגם ועוד פחות בקרב קבוצת הלא מצביעיםÆ גם התרחיש שלפיו תגברנה מגמות הגזענות וההדרה כלפי ערבים מגביר את סיכויי ההצבעה רק בקרב ממשתתפי המדגםÆ אפילו המסר המרוכך יחסית שלפיו ייעלם קולם של הערבים אם לא יצביעו מגביר את סיכויי ההצבעה בקרב פחות ממחצית הנשאליםÆ µ± Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ ÂÚ ÂÓ סוגיית המודעות להצבעה הן ברמה המהותית והן ברמה הטכנית התגלתה כמשמעותית מכפי שהיה ניתן לשערÆ ראשית ברמה המהותית התברר כי עצם העיסוק והדיון בסוגיית ההצבעה מגביר את סיכויי ההצבעהÆ ממצא זה עלה לראשונה בקבוצות המיקוד כאשר משתתפים שהעידו שלא יצביעו בבחירות שינו את עמדתם במהלך הדיון ובסיומו בלא שנשאלו על כך בשניתª הם אמרו כי ייתכן שבכל זאת יצביעו וכי השיחה בקבוצה עודדה אותם לחשיבה מחודשת בנושאÆ ממצא זה קיבל תמיכה ממשית בסקר µ מהנשאלים עלו בדרגה אחת בסולם סיכויי ההצבעה בזמן שחלף בין תחילת הסקר לסיומוÆ נושא זה נותח בהרחבה בפרק הממצאים וחשיבותו רבה גם ביחס לפעולות העשויות לעודד הצבעה בחברה הערבית משום שהוא מעיד על תרומתן הרבה של פעולות אלה להגברת המודעות להצבעהÆ הסוגיה הטכנית כיצד להצביע חשובה גם היאÆ כשנתבקשו המשיבים בסקר לבחור סיבה אחת לאי הצבעה בחרו ± באפשרות לא ברור לי איך להצביע או לא חשבתי על זה Æ תשובה זו משקפת בחלקה את הנקודה הקודמת של הצורך בהגברת המודעות להצבעה אך גם מעלה את הסוגיה הטכנית של אזרחים הנמנעים מהצבעה משום שאינם יודעים כיצד להצביעÆ תשובה זו הייתה אף חזקה יותר בקרב נשיםÆ הסוגיה הטכנית בדבר אופן ההצבעה אולי שולית למראית עין אך בפועל מדינות רבות בעולם עוסקות בהשפעתה של הנגישות הטכנית להצבעה על שיעורי ההצבעה גורמים כמו מספר הקלפיות ותהליך ההרשמה הנדרש כדי להיכלל בפנקס הבוחרים לצד סוגיות כמו אקט ההצבעה בקלפי מחסומי שפה בקלפיות ועוד Æ על כן על רשויות המדינה ובראשן ועדת הבחירות המרכזית ועל המפלגות בישראל לבחון דרכים להגברת המודעות של האזרחים הערבים לעצם קיומן של הבחירות לחשיבות ההשתתפות בהן ולדרכי ההצבעה בפועלÆ
ÔÂ Ù µ ÈËÈÏÂÙ ÂÙ Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï
µ Ï È ÌÈ Ú ÌÈÁ Ê Ï ÈËÈÏÂÙ ÂÙ WOÝUO «W UA*«qOz«dÝ w»df «5MÞ«uLK